השלילה שהומתקה בעבור פחית בירה
בכל יום חמישי מתקיימת החבורה הקדושה בישיבת נחלי נצח, שם מתאספים בני הקהלה הקדושה לשמוע ספורים על הצדיק ולהתחזק בשיחות חברים על הזכות שזכינו שיש לנו רבי כזה ויש לנו את מורנו הרב צדיק האמת שבדור. בכל שבוע נקרא לספר בשבחו של הצדיק אחד מתלמידיו, והפעם זכו בני החבורה לשמוע נסים מכלי ראשון מפי הגבאי של הצדיק, הרב ברק נתן ברבר שליט"א.
בתוך דבריו ספר הרב ברבר על נס פלאי שקרה לו כאשר מורנו הרב היה בעיר הקדש טבריה. היו אלו ימים שהרב יצא בלילות לקברי הצדיקים בצפון מדי פעם בפעם, לעתים היה זה קבר רבי חייא ובניו ולעתים לקברו של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה ועוד.
"ערב אחד", פותח הרב ברק נתן ברבר בספורו, "הרב הורה לי לישון אצל קרוב משפחה שלי שהתגורר ביבנאל, כדי שאספיק להיות אצלו שוב בשעה אחת בלילה מתוך כונה לצאת לקברו של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה. התכנית היתה שאני אגיע לרחוב בו היתה דירתו של הרב באותה עת, והנהג של הרב יסמן לי עם האורות כדי שאדע היכן הוא נמצא ואסע אחרי הרב. הנהג באותה נסיעה היה ר' אליהו שטרית הי"ו. ואכן, בשעה אחת הייתי בטבריה, ר' אליהו סמן לי היכן הם על ידי סימון עם האורות של הרכב, והתחלנו בנסיעה מהירה לכוון עמוקה, כשאני נוסע מאחורי מורנו הרב צמוד אליו.
באחת הפניות לפני חצור, עצר שוטר את הרכב שלפני שם היה כאמור מורנו הרב, אולם כאשר אני פניתי אחרי הרב, עזבו השוטרים את רכבו של הרב ופנו אלי, כשהם אומרים בקול "זה לא ההוא, זה הרכב הזה". מה שהתברר היה שהם ראו רכב נוסע במהירות של 130 קמ"ש בכביש שמותר לנסע בו מקסימום במהירות של 90 קמ"ש, אך הם הסתפקו איזה מבין שני הרכבים עבר את העברה, והחליטו משום מה שאני אקבל את הענש. הם לקחו לי את הרשיון ואמרו לי לבוא מחר לתחנת המשטרה בבית דגון ושם יחליטו מה לעשות. בדרך כלל הענש המרבי על כך הוא שלילה למשך שלושים יום.
המשכנו לעמוקה, כשחבר מחליף אותי בנהיגה, וכשהגענו לציונו של רבי יונתן בן עוזיאל התחלתי לבכות מרה בעצם קרה איתי ונכנסתי לעצבות. גרתי אז בירושלים, עבדתי בחולון, ולחשב על כך שאאלץ להיות שלושים יום ללא רשיון נהיגה היה דבר קשה עבורי. מורנו הרב ראה שאני עצוב ואמר לי שלא אדאג, נתפלל ובעזרת השם יהיה בסדר.
לאחר שהתפללנו בציון התנא הקדוש, יצאנו חזרה לכוון העיר טבריה. הרב יצא עם ר' אליהו שטרית ואלו אני התעכבתי כמה דקות ויצאתי אחריהם. לאחר נסיעה של כמה ק"מ, אני רואה בצד הכביש את רכבו של מורנו הרב. לפני דקות אחדות עצר אותם שוטר תנועה ועכב אותם בצד הכביש. עצרתי גם אני בסמוך והגעתי למורנו הרב, בינתים ראיתי שעל הצג של מצלמת הלייזר של השוטר מופיע שהרכב של הרב נסע במהירות 148 קמ"ש.
"הסתכלתי על המספר הזה וחייכתי".
בכל פעם שחסיד ברסלב פוגש במספר הזה, הוא מרגיש סוג של "פריסת שלום" אישית מרבי נחמן מברסלב. שמו של רבנו - נחמן, עולה בגימטריה 148, ורבים מחסידי ברסלב מכוונים שעון מעורר לשעה 1:48 כדי לקום לתקון חצות. הרגשתי שמשהו טוב קורה לי והסתכלתי על פניו הקדושות של הרב. הרב אמר לי "החלפתי לך את השלילה עם אליהו שטרית".
"הבנתי שמה שקרה זה שרק אליהו שטרית יקבל שלילה ואלו אני אצא לחיים טובים ולשלום, ולמרות שלא היה נראה שיותרו לי כל כך מהר, והתחזית המסתברת היתה ששנינו נקבל שלילה שהרי אין קשר בין המקרה שלי למקרה שלו, אך האמנתי בכל לבי בדברי הרב והתחלתי לשמוח שלא אפסיד את הרשיון כלל.
למחרת הגעתי לתחנת המשטרה ובאפן לא מובן הם החליטו להחזיר לי את הרשיון עד למועד המשפט. כעבור זמן מה הגיע מועד המשפט, בבית המשפט בצפת. הגעתי ואני רואה שהשופט הוא ערבי, התובע מטעם הפרקליטות אף הוא ערבי, וכל הנהגים שנשפטו לפני קבלו שנתים שלילה. הרגשתי שמרדת הדין מתוחה כאן והתפללתי להשם שבזכות ברכתו של הרב יקרה הנס ולא אקבל שלילה כלל.
לאחר המתנה ארוכה יצא השופט להפסקה, כאשר מיד אחרי ההפסקה אמור להיות המשפט שלי. התובע הערבי סדר בינתים את הנירות ותיקי התביעה, ואז הוא פנה אלי ואמר: "אתה ברק?, אתה היית בינתים עם הרשיון עד למשפט?", השבתי שאכן כן, המשטרה החזירה לי את הרשיון עד מועד המשפט. הוא המשיך לעין בתיקים ואמר "אז נדאג שתקבל שלושה חדשים שלילה!".
לא ידעתי האם זו בשורה רעה או טובה, בכל זאת לפני היו אנשים שקבלו שנתים, אך מאידך אני החזקתי בברכתו של הרב שאמר שלא אקבל שלילה כלל.
לפתע הגיע למקום חבר של שרון קוהלי, שרון הוא חבר טוב מזה שנים, וחבר שלו הכיר אותי וכנראה שהרגיש חובה לעזור לי. הוא נגש לתובע והתחיל להסביר לו שאין שום הגיון לתת לי שלושה חדשים שלילה, ובאמת לאחר וכוח ארוך הוא הסכים להתפשר על חדשים. משום מה החבר של שרון קוהלי לא הסתפק בזה והמשיך להתעקש עד שהתובע הסכים לותר על בקשת השלילה וסכם על קנס של 1500 ₪ בלבד.
יצאתי מבית המשפט שמח וטוב לב. אמנם סכום הקנס היה גבוה, אך להתמודד עם שלילה, בפרט בתקופה שהרב היה בצפון ואני הייתי בירושלים ובחולון, היה ודאי נזק גדול יותר. וכפי שהרב אמר, שלא אקבל שלילה, כך היה.
החבר של שרון קוהלי יצא אחרי מבית המשפט, נגש אלי באורות של שמחה, הוא הצליח בכמה דקות לעזור לחבר. ואז הוא אמר לי: כמה היה עולה לך עורך דין, כדי להשיג את הדיל שהשגת עכשיו?, כמה מאות שקלים לפחות אה?!
אז מה אני מבקש.. רק תקנה לי פחית בירה ונשתה לחיים.
כך הומתקה גזרת השלילה בפחית בירה.
לחיים לחיים.
מתוך הספר "פלא עליון חלק ג"