סוד האישה המשכלת: המבחן של אליעזר וחינוך הילדים

שיעור מס' 176 | אור ליום ה' פר' תולדות, ל' חשון א' דר"ח כסלו תשנ"ט

אליעזר עבד אברהם לא חיפש רק נערה שתשקה אותו מים, אלא ערך לרבקה מבחן מדוקדק של צניעות, חסד ושכל. דרך מבחן זה מתגלה תפקידה העצום של האם בחינוך הילדים, ומתבארת הדרך הנכונה להעניק מוסר ומשמעת ללא אלימות.

הגמרא במסכת בבא בתרא מתארת כיצד לעתיד לבוא הקב"ה יפרוס את עורו של הלוויתן על חומות ירושלים, והוא יבהיק מסוף העולם ועד סופו. במסכת סופרים מובא סוד נוסף הקשור לאור הגנוז: אברהם אבינו בנה לבני קטורה כרכים של ברזל, ערים ענקיות המכוסות בעפר ובסלעים, שכיום נראות כמו הרי טיבט וההימלאיה. השמש מעולם לא נכנסה לשם, אך אברהם עשה להם דיסקרין של אבנים טובות ומרגליות המאירות יותר מהשמש. אבנים אלו, הנקראות "כדכוד", עתידות לשמש אותנו לעתיד לבוא, כפי שנאמר: > "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ".

האור של שרה ורבקה

האור העצום הזה של אבני הכדכוד התגלה אצל האמהות הקדושות. המדרש רבה מספר שכאשר אברהם ירד למצרים ופתחו את התיבה שבה הסתתרה שרה אמנו, הבהיקה כל ארץ מצרים מזיווה. שרה האירה ממש כמו שמש, וכפי שרומז בעל הטורים על הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה" – ראשי התיבות של שנות חייה מרכיבים את המילה שמש.

אותו אור הופיע גם אצל רבקה אמנו. התורה חוזרת שוב ושוב על המילה "כדה" ("ותורד כדה", "ותער כדה"), כדי לרמז על אבני הכדכוד. פתאום רבקה התחילה להאיר באור יקרות, ושם הוויה התחיל לרחף מעליה.

שלושת המבחנים של אליעזר

כאשר אליעזר עבד אברהם הולך לחפש אישה ליצחק, הוא עורך לה מבחן מדוקדק. רבי נחמן מברסלב מסביר בליקוטי מוהר"ן (תורה ב') שכדי לדעת אם השידוך הוא שידוך של אמת, בבחינת "ומה' אישה משכלת", יש לבחון את האישה בשלושה דברים: צניעות, חסד ושכל.

המבחן הראשון היה מבחן הצניעות. אליעזר אומר: "הטי נא כדך ואשתה". נערה צנועה לא מגישה את המים ישירות מול פניו של גבר זר, אלא מטה את הכד מהצד ומתרחקת. על רבקה נאמר "ואיש לא ידעה". המדרש העתיק "מאור לאפלה" לומד מכאן, וכן מבת יפתח שעליה נאמר "והיא לא ידעה איש", שמעולם לא הסתכלה בחייה בצורת איש. אליעזר רצה לראות אם היא מבינה את הרמז של "הטי נא כדך" – להגיש את המים בצניעות, מהצד, מבלי להביט בו.

המבחן השני היה מבחן החסד. אליעזר ציפה שהיא תציע מים לא רק לו, אלא גם לגמליו, למרות שמדובר בעשרה גמלים צמאים שחזרו ממסע ארוך במדבר.

חכמתה של אם: להבחין בצורכי הילד

אך המבחן השלישי והעמוק מכולם היה מבחן השכל – האם היא "אישה משכלת". אליעזר אמר בליבו: "ואמרה שתה וגם לגמליך אשקה", אך רבקה ענתה בחכמה יתרה ואמרה: "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות".

רבקה הבינה שגמל, "ספינת המדבר", אוגר בדבשתו מים לשלושה ימים. היא לא אמרה "אשקה" – שמשמעותו לתת להם לשתות מיד, אלא "אשאב" – אשאב מעט מים כדי לראות אם הם בכלל צמאים, שהרי ייתכן ששתו לא מזמן. אישה משכלת יודעת להבחין מה הילד צריך, האם הוא באמת צמא או שכבר שתה אצל השכנים. זהו תפקידה של האם – להרגיש ולהבחין בדקויות של צורכי ילדיה.

תורת אמך: העיקר בחינוך

מדוע כל כך חשוב שהאישה תהיה "אישה משכלת"? משום שעיקר חינוך הילדים מוטל על האם. בספר "בן פורת יוסף" (לבעל התולדות יעקב יוסף) מוסבר הפסוק: > "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".

את ה"תורה" מקבלים מהאמא. היא זו שנמצאת עם הילדים, מלמדת אותם נטילת ידיים, ברכת המזון, מספרת להם סיפורי צדיקים ומחבבת עליהם את המצוות. תפקידו של האב הוא רק ה"מוסר" – לגבות את האם. כשהאב חוזר הביתה, תפקידו לוודא שהילדים שמעו בקול אימם.

ומהו אותו "מוסר"? שלמה המלך אומר במשלי: "חושֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ", ורבים טועים לחשוב שהכוונה היא להכות את הילד. אך הפסוק המאוחר יותר במשלי מסביר את האמת: > "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ".

ה"שבט" אינו מקל פיזי, אלא "שבט מוסר" – דברי מוסר וחינוך. העונש האמיתי והנכון לילד אינו מכות, אלא מניעת צ'ופר – להגיד לו: "בגלל שלא שמעת בקול אמא, לא תקבל סוכרייה" או "לא תשמע סיפור". זהו המוסר הבונה. ולשם כך בדיוק חיפש אליעזר אישה משכלת, מלאה באור, צניעות וחסד – כדי שתבנה את הדור הבא של עם ישראל מתוך חכמה ואהבה.

שיעור מס' 176