סוד נשמת חנוך: מדוע צדיקים מסתלקים בנערותם וסוד ימי השבעה

שיעור מס' 202 | יום ב' פר' כי תצא, ד' אלול תשנ"ט - ניחום אבלים בבני ברק

מאמר מרגש ועמוק המבאר את סוד הסתלקותן של נשמות טהורות בגיל צעיר, על פי סוד נשמתו של חנוך שהפך למלאך. הרב מסביר כיצד ימי השבעה על צדיק אינם ימי אבלות אלא הארה של גן עדן בעולם, וכפי שכאן למטה בוכים - בשמיים חוגגים לנשמה חופה וקידושין.

ארבעים יום קודם יצירת הוולד, עוד לפני העיבור, מכריזים בשמיים הכול: "בת פלוני לפלוני, בית פלוני, שדה פלוני". מכריזים היכן תהיה הדירה, כמה חדרים יהיו בה, מאיזו עבודה האדם יתפרנס וכמה שנים הוא יחיה. הכול מתוכנן מראש עוד לפני שהאדם בא לעולם.

כאשר הנשמה נמצאת בשמיים, לפני ירידתה, היא בוחרת לאיזו משפחה להיוולד. היא יכולה לבחור את האבא הכי צדיק ואת האמא הכי צדיקה. הנשמה הזו, שזכינו להכיר, בחרה לצאת נקייה מכל חטא. היא בחרה באבא שלומד תורה כל היום ובאמא צדיקה, משפחה קדושה וטהורה, כדי לעשות את כל התיקונים שלה בעולם ללא פגם.

נשמת חנוך: להישאר נער טהור

הזוהר הקדוש מדבר על סוד נשמת חנוך. נאמר "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". הפירוש הוא שאפילו כשחנוך הזדקן, הוא נשאר עם צורה של נער. הוא נשאר תמיד בצורה של ילד תמים וטהור שלא יודע כלום מהבלי העולם הזה.

תינוק כזה לא מבין מה רוצים ממנו בעולם הזה. הוא רואה אוטוסטרדות, כבישים, אנשים טסים במכוניות כל יום, והוא שואל: לאן כולם נוסעים? הרי יש גמרא, יש תורה, מה יש לעשות יותר מזה? כל רצונו היה רק לגמור את ספר התהילים, לנסוע לכותל ולמירון. זוהי נשמה של חנוך, נשמה שיש לה את ה"זיהרא עילאה" (האור העליון), והיא רק נכספת ומשתוקקת להשם יתברך.

הוא רצה סדר מוחלט בעבודת השם שלו. לקום בזמן, לישון בזמן, לעבוד את השם בלי שום הפרעות. אין כזה ילד בכל הארץ, בשום ישיבה. זו נשמה שעסקה בתיקון העולם.

השליח ציבור של הדור

עלינו להתבייש מנשמה כזו. היא הייתה השליח ציבור שלנו, היא עלתה במקומנו ויצאה מהעולם כדי לכפר עלינו. מי שהיה ליד מיטתו בחודשיים האחרונים ראה זכות וטוהר שאין כדוגמתם. הוא שכב שם בלי להשמיע אנחה, בלי להתלונן "למה דווקא אני? למה אני צריך לשכב עם אינפוזיות ומחטים?".

הוא רק רצה להגיע לישיבה. אמרתי לו: "אל תדאג, אתה תגיע לישיבה. יבואו לך חברותות מיוחדות משמיים". הנשמה שלו הרגישה שהיא כבר לא יכולה להישאר כאן. כל מה שהיה לה, כל הסבל הזה, היה רק בשבילנו.

סוד ההסתלקות המוקדמת

הזוהר הקדוש מסביר שכל מי שנפטר בתור נער, סימן שנשמת חנוך התעברה בו. חנוך חי שלוש מאות שישים וחמש שנה, שזה נחשב גיל צעיר מאוד בדורות ההם, שבהם אנשים חיו תשע מאות שנה. הוא היה הראשון מהצדיקים שנפטר אחרי אדם הראשון.

כשראו שחנוך נפטר פתאום בגיל כה צעיר, כולם נבהלו. הם שאלו: "מה קרה כאן? איזה חטא הוא עשה שלקח אותו אלוקים?". אבל האמת הייתה הפוכה.

"וְיִתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים".

הוא הגיע לכזו שלמות, עד שהוא הפך למלאך מט"ט. כשאדם מגיע לשיא השלמות, אומרים בשמיים: "כל דקה בעולם הזה אנשים יכולים להזיק לך, עדיף שניקח אותך עכשיו". לכן, כל הילדים הזכים והטהורים שנפטרים בתור נערים, הם בבחינת חנוך שניטלו מן העולם מרוב קדושתם.

סוד ימי השבעה: שבעת ימי גן עדן

ישנו סוד עצום שצריך לדעת: כשצדיק נפטר, שבעת ימי האבלות הם למעשה שבעה ימים שבהם מטעימים את העולם מטעם גן עדן.

הגמרא במסכת סנהדרין מספרת על דור המבול. נח הכריז שבי' בחשוון ירד מבול. כולם ידעו מזה. אנשים הכינו מקלטים עמוקים, ברחו להרים הגבוהים, ואפילו ניסו לסתום את המעיינות עם כפות רגליים ענקיות. אבל כשהגיע י' בחשוון, השמש זרחה, הכול פרח, וריחות ניחוח של שושנים מגן עדן מילאו את העולם. כזה נועם אלוקי לא היה מבריאת העולם. אנשים קמו בבוקר, הריחו את ריחות גן עדן, וצחקו על נח: "זה נביא שקר! איזה מבול?".

אבל האמת הייתה שמתושלח הצדיק נפטר באותו יום. הקדוש ברוך הוא עיכב את המבול בשבעה ימים לכבוד שבעת ימי האבלות של מתושלח, ובאותם ימים כל כדור הארץ נכנס לתוך חלל של גן עדן. ללמדך, שפטירתם של צדיקים מבטלת גזירות, ושבעת ימי השבעה הם ימים של הארת גן עדן.

פטירת הצדיק היא חופה בשמיים

רבי נחמן מברסלב מביא את היסוד הזה בליקוטי מוהר"ן (תורה כ"א). הוא מסביר שבכל פטירה של צדיק, שבעת הימים אינם ימי אבלות כלל, אלא שבעת ימי גן עדן. רבנו אמר את התורה הזו בתקופה שבה נפטרה בתו הקטנה פייגא, והוא גילה בה סודות עצומים על אור המקיפים ועל הכיסופים להשם יתברך.

רבנו מלמד שפטירה וקידושין הם אותו הדבר. בעוד שכאן למטה כולם יושבים על הארץ ובוכים, בשמיים זו חתונה!

"צדיק נפטר מן העולם, יוצאות לקראתו שלוש כיתות של מלאכי השרת... ואומרים לו: יבוא שלום, ינוחו על משכבותם".

מכל אות ואות בתורה שהוא למד בדיבורים זכים וטהורים, נברא מלאך. ועכשיו, שבעה ימים יוצאים המלאכים לקראתו בשושבינים, בחופות, בריקודים ובתזמורות. הנשמה נמצאת בשמיים והיא רק רוקדת, צוהלת ושמחה. הנשמה רוצה שתשמחו איתה, שתטעמו את טעם העולם הבא ותרגישו את השמחה שלה. היא מקיפה אותנו עכשיו, וצריך לדעת שהיא נמצאת במקום הגבוה ביותר, בבחינת "יחידה", היכן שאין שום דבר מלבד הקדוש ברוך הוא.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 202

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)