סוד הקנאה האמיתית: כוחם של בתי הכנסת לגלות את האוצר שבכל יהודי

שיעור מס' 227 | קלטת 227 כסלו תש"ס - כנס התעוררות בצפת, בביהכנ"ס "אנן בחביבותא תליא" ת"ו

הסתכלות נכונה על הזולת דורשת להסיר את העפרוריות מהעיניים ולראות את האוצרות הגנוזים בכל יהודי, כפי שראה אברהם אבינו במערת המכפלה ויעקב אבינו באנשי שכם. קנאת ה' האמיתית בדורנו אינה פגיעה באחרים, אלא מסירות נפש לבניית בתי כנסיות ובתי מדרשות שמקרבים את ישראל לאביהם שבשמיים.

עפרון החיתי היה בטוח שהוא מרמה את אברהם אבינו. הוא מכר לו את החלקה הכי בזויה ונידחת שהייתה לו, מקום של חושך ואפילה בעיניו, והיה משוכנע שהוא מכשיל אותו ומכניס אותו לפח. אך אברהם ידע את האמת האמיתית, שכל הון דעלמא לא ישווה למקום הזה, כי:

"שם נמצאו אדם וחוה"

אם עפרון היה יודע אילו אוצרות טמונים שם, הוא לא היה מוכר את המערה בעד כל הון שבעולם.

להסיר את העפרוריות מהעיניים

מכאן אנו לומדים יסוד גדול לעניין שידוכים ושלום בית. בשידוך, לעיתים כל צד חושב שהוא "עובד" על הצד השני ומסתיר את חסרונותיו. אך האמת היא הפוכה לחלוטין, ממש כמו אצל אברהם ועפרון: בכל איש ובכל אישה יש אוצרות אינסופיים.

רבנו הקדוש אומר (ליקוטי מוהר"ן, תורה ח' חלק ב') שצריך להסיר את העפרוריות מהעיניים. כאשר אדם רואה רק חסרונות – אישה בבעלה או בעל באשתו – אזי יש אש של מחלוקת בבית. אך אם אדם זוכה לראות את הפנימיות, הוא מגלה אילו אוצרות עצומים יש בכל בן, בכל בת ובכל נפש יהודית.

כל נפש יהודית יוקדת ובוערת לה'. כל נשמה של יהודי רוצה לעשות תשובה, לזכות לטהרה, לקדושה ולמבחר האמת. לולא ההסתה של התקשורת והדעות הפסולות שמלעיטים בהן את העם, כולם כבר היו חוזרים בתשובה מזמן, כי פנימיות הנפש יוקדת לה'.

ההחמצה של אנשי שכם

ראייה רחבה זו של חיפוש הטוב והרצון להחזיר בתשובה, עמדה בבסיס הנהגתו של יעקב אבינו בשכם. הכתוב אומר:

"ויבא יעקב שלם עיר שכם"

רבנו מסביר (תורה כ"ז) שיעקב הגיע עם הארת פנים עצומה. התעוררה בעיר תנועת תשובה המונית – כולם התחילו לשמור שבת, ויעקב התקין להם תחומין. בנוסף, כפי שמבואר בתורה כ"ג, יעקב תיקן להם מטבעות כדי להוציא אותם מתאוות ממון, שהיא שקולה כנגד שבעים עבודות זרות. כולם זרקו את העבודה הזרה ורצו להתחיל לעבוד את ה'.

היה שם התעוררות עצומה, עד ששכם בן חמור קלקל את הכול והעמיד את בני יעקב בניסיון קשה. שמעון ולוי קינאו ופגעו באנשי העיר, אך יעקב כעס עליהם וקילל את אפם:

"ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה... עכרתם אותי להבאישני ביושבי הארץ"

מדוע יעקב כעס כל כך? הרמב"ן מסביר שאנשי שכם כבר עמדו לעשות תשובה אמיתית. יעקב ראה את התמונה הרחבה, את קידוש השם הכללי שיכול היה להיווצר. הוא אמר לבניו: תעזבו את החשבון האישי והקנאה הפרטית בגלל חטאו של אדם אחד. אנשי שכם ככלל לא חטאו, והם היו קרובים מאוד לתשובה. בגלל שהקנאה של שמעון ולוי לא הייתה לשם שמיים בשלמות, יצאו מהם פגמים בדורות הבאים – משמעון יצא חטא זמרי בפרשת בלק, ומלוי יצאה מחלוקת קורח.

קנאת ה' האמיתית בדורנו

מוהרנ"ת מסביר שבימינו, הקנאת ה' האמיתית היא להקים בתי כנסת ובתי מדרש. אין לנו רשות או יכולת לפגוע באחרים לשם שמיים כפי שעשה פנחס. כשאדם בוערת בו קנאת ה' והוא משתוקק להחזיר את עם ישראל בתשובה, הדרך לעשות זאת היא לבנות עוד בית מדרש ועוד בית כנסת.

כאשר יהיו בתי כנסת בכל פינה, עוד אנשים יבואו ללמוד, עוד אנשים ישמעו שיעורים, ותוך שנה-שנתיים כולם ירצו לעשות תשובה. לכן, כל העבודה שלנו עכשיו היא לעסוק בבניין בקדושה, להקים מקומות שיעמדו עד ביאת המשיח ואף לאחריו.

אפילו אדם שאין לו כסף משלו, אך הוא אוסף ממון, מוסר את הנפש, מקבל על עצמו בזיונות ושפיכות דמים למען המטרה הזו – צדקתו עומדת לעד. זהו דבר גדול מאוד. כשבונים בית כנסת חדש בקדושה, הבניין הזה הופך לתפארת של כל עם ישראל, ובזכותו כולם יחזרו בתשובה ונזכה לקבל בו את פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 227

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)