סוד המבחן של אליעזר: עומק חכמתה של רבקה ותפקיד האם בישראל

שיעור מס' 175 | יום ה' פר' וישב, אור לכ"ב כסלו תשנ"ט - שיעור לבחורים ב"ב

מאמר מעמיק על סוד האור הגנוז של רבקה אמנו, המרומז באבני הכדכוד. דרך שלושת מבחניו של אליעזר עולה תפקידה המרכזי של האם היהודית בחינוך הילדים, כפי שמתבטא בדקות ההבחנה שבין המילים 'אשקה' ל'אשאב'.

הגמרא מספרת על עורו של הלוויתן, שהקב"ה עתיד לפרוס אותו על חומות ירושלים, וזיוו יבהיק מסוף העולם ועד סופו, כפי שנאמר: > "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך".

במסכת סופרים מובא סוד נוסף בעניין זה. מסופר שם על בני קטורה, שאברהם אבינו שילח אותם "קדמה אל ארץ קדם". אברהם הושיב אותם בתוך הרים נסתרים – ייתכן שאלו הרי טיבט או ההימלאיה – ובנה להם ערים שלמות המכוסות בעפר ובסלעים, כך שאיש אינו יכול לגלותן. הוא בנה להם גגות של ברזל, כך שקרני השמש מעולם לא נכנסו לשם.

כדי שיהיה להם אור, מסר להם אברהם דיסקרין של אבנים טובות ומרגליות המאירות יותר מהשמש. אלו הן אבנים שנועדו לעתיד לבוא, לזמן שעליו נאמר: > "וחפרה הלבנה ובושה החמה". אלו הן אבני הכדכוד שעליהן נאמר: > "ושמתי כדכוד שמשותייך ושעריך לאבני אקדח", שבעתיד ירושלים תהיה משובצת בהן ותאיר באור יקרות.

סוד האור של שרה ורבקה

כאשר אליעזר פוגש את רבקה, הפסוק חוזר שוב ושוב על המילה "כדה": "ותורד כדה", "ותער כדה". מדוע התורה מדגישה זאת כל כך? אלא שהמילה "כדה" מרמזת על אבני "כדכוד". באותו רגע, רבקה התמלאה באור עצום והתחילה להאיר באור יקרות, עד שראו את שם הוי"ה מרחף מעליה.

אור זה מזכיר את האור של שרה אמנו. המדרש מספר שכאשר אברהם ירד למצרים והמצרים פתחו את התיבה שבה הסתיר את שרה, הבהיקה כל ארץ מצרים מזיווה. שרה הייתה מאירה ממש כמו שמש, ולכן בעל הטורים מסביר שהמילים "מאה שנה" (חיי שרה) הן אותיות "שמש". זהו אותו אור פלאי שאליעזר ראה כעת אצל רבקה.

שלושת המבחנים של אליעזר

רבי נחמן מברסלב מסביר בליקוטי מוהר"ן (תורה ב') שכאשר אדם מחפש אישה, עליו לבחון אותה בשלושה דברים, ובעיקר לראות אם היא "אישה משכלת". אליעזר עמד על עין המים וערך לרבקה מבחן מדוקדק כדי לברר אם היא אכן ראויה ליצחק.

המבחן הראשון היה מבחן הצניעות. אליעזר אמר: "הטי נא כדך ואשתה". אישה צנועה שמגישה מים לאדם זר, אינה מגישה לו ישירות מול פניו, אלא מטה את הכד מהצד ומיד מתרחקת. במדרש 'מאור מאפלה' מובא שכשם שלאדם אסור להסתכל באישה, כך לאישה אסור להסתכל באיש, כפי שלומדים מבת יפתח שעליה נאמר "ואיש לא ידעה" – שמעולם לא הסתכלה בצורת איש. רבקה עמדה במבחן זה בשלמות.

המבחן השני היה מבחן החסד. אליעזר רצה לראות אם היא תאמר "וגם לגמליך אשקה". להשקות עשרה גמלים שחזרו ממסע ארוך במדבר זוהי משימה הדורשת חסד עצום ומאמץ רב, שכן גמל מסוגל לשתות כמות מים המספיקה לשלושה ימים שלמים.

תורת אמך: תפקידה של האישה המשכלת

המבחן השלישי והעמוק מכולם היה מבחן החכמה. מדוע כה חשוב שהאישה תהיה "אישה משכלת"? משום שעיקר חינוך הילדים מוטל על האם.

בעל ה'תולדות יעקב יוסף' מסביר בספרו 'בן פורת יוסף' את הפסוק: > "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך".

הוא מסביר שאת התורה מקבלים מן האימא. כל התרי"ג מצוות, ברכת המזון, נטילת ידיים – הכול בא מן האימא. האבא נמצא רוב היום בלימוד או בעבודה, ותפקידו הוא רק "מוסר אביך" – לגבות את האימא, לשאול את הילדים אם שמעו בקולה, ולהטיל משמעת כשצריך. אך האימא היא זו שמחנכת, מספרת סיפורי צדיקים, ומחבבת את המצוות על הילדים. לשם כך דרושה אישה בעלת שכל ודעת.

סוד ההבחנה בין "אשקה" ל"אשאב"

כיצד בחן אליעזר את חכמתה של רבקה? הוא תכנן לומר לה "השקיני נא", וציפה שהיא תענה: "גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב".

יש הבדל גדול בין "להשקות" לבין "לשאוב". להשקות משמעותו לתת לגמל לשתות עד שיתמלא לשלושה ימים. אך רבקה בחכמתה ראתה שהגמלים הללו יצאו לדרך רק לפני זמן קצר (בקפיצת הדרך), ולכן אינם צמאים כל כך. אישה חכמה צריכה לדעת להבחין מתי הילד באמת צמא ומתי לא, וזהו תפקידה של האימא.

לכן, כאשר רבקה ענתה בחכמה ואמרה: "גם לגמליך אשאב" – כלומר, אשאב להם רק מעט מים לטעימה, כפי צרכם האמיתי – ידע אליעזר בוודאות שזוהי האישה המשכלת, הראויה לבנות את ביתו של יצחק אבינו ולהעמיד את הדורות הבאים של עם ישראל.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 175

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2