כוחו של הלימוד בעיון: הדרך להאיר את הפנים ולשבור את היצר
שיעור מס' 258 | קלטת 258 *בוקר יום א' פר' ראה י"ט מנחם אב תש"ס בישיבה *בוקר יום ב פר' ראה כ' מנחם אב תש"ס בישיבה שיעור א'
הלימוד בעיון אינו רק כלי להבנת התורה, אלא הדרך היחידה לבנות את השכל, להאיר את הפנים ולשבור את היצר הרע. המאמר מסביר מדוע אי אפשר להסתפק בלימוד בקיאות או בסגולות בלבד, ומדוע עקירת המידות הרעות דורשת עמל תורה אמיתי.
רבי נתן מסביר על פי התורה ק"א בליקוטי מוהר"ן, על הפסוק: > "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", שכל הצרים והאויבים שיש לאדם, בין ברוחניות ובין בגשמיות, נובעים מכך שיש לו עדיין דמים עכורים של תאוות. הדרך היחידה להכניע אותם היא על ידי התורה, הרמוזה באותיות י-ה.
האות יו"ד מסמלת את השכל, את הלימוד בעיון, ואילו האות הֵא מסמלת את לימוד הבקיאות. יש כאלה שלומדים רק בקיאות, וזו טעות נוראה. צריכים גם בקיאות וגם עיון. לימוד בקיאות לבדו הוא כמו אמירת תהילים – הוא חשוב, אך אינו מביא את התועלת השלמה נגד היצר הרע. כדי לשבור את היצר הרע באמת, חייבים לימוד בעיון. רק הלימוד בעיון מפתח את השכל, מגדיל את המוח, ובונה את דעתו של האדם, בבחינת בניין בית המקדש.
מה הופך אדם ל"אדם"?
אדם נקרא "אדם" רק על ידי לימוד התורה בעיון. מי שלא לומד גמרא בעיון, אין בו עדיין את הנקודה הפנימית של ה"אדם". אפילו אומות העולם לומדים תנ"ך, ויש ביניהם שלומדים גם גמרא, אבל אין להם את השכל הפנימי והאור האלוקי של התורה.
מסופר על רבי יהונתן אייבשיץ שפעם נכנס לאולם הישיבה והבחין באדם שיושב בפינה ולומד מבלי להתנועע. היה זה כומר גאון שהחליט לשבת וללמוד בישיבה במשך שנתיים. כשבחנו אותו על דף גמרא הוא ידע אותו היטב, אך רבי יהונתן ראה שהוא אינו מתנועע בלימודו ומיד סילק אותו. הוא אמר לו: "אתה גוי, אתה לא יהודי". גוי יכול ללמוד גמרא, אבל את החמימות ואת האור האלוקי שיש בה – הוא לעולם לא יוכל להשיג.
אנו מקבלים את השכל האלוקי מתוך התורה. לכן נאמר "אדם אתם" – התואר "אדם" שייך רק למי שזוכה להאיר את עצמו בשכל של התורה.
חכמת אדם תאיר פניו
כאשר אדם אינו לומד גמרא בעיון, הוא הולך עם פנים חשוכות. הפנים שלו משקפות חושך ואפילה. לעומת זאת, השכל של התורה מלטש את הפנים כמו מראה. על כך נאמר: > "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".
חכמת אדם זו הגמרא. השכל של הגמרא מאיר את הפנים, עד שמי שמסתכל על פניו של אדם כזה מיד מתעורר לתשובה, בבחינת "יראיך יראוני וישמחו". כדי לזכות ל"אנפין נהירין" (פנים מאירות), אדם חייב ללמוד את שבעים הפנים של התורה – רש"י, תוספות, רמב"ן, רשב"א, וכל ספרי הראשונים והאחרונים.
הנהגה אמיתית מתחילה בלימוד התורה
בליקוטי הלכות (יורה דעה, ק"ס) מוסבר שחובה לדעת לקרוא את ספרי הש"ס עם כל המפרשים: הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך. לצערינו, יש היום כאלה שמחפשים להיות מנהיגים ומשפיעים, אך אינם מדברים מתוך לימוד הגמרא וההלכה. הם מדברים על פילוסופיה, רעיונות ומדיטציות, אך למעשה מתעלמים מהבסיס של לימוד התורה.
רבי נתן כותב (אבן העזר, הלכות יבום ג') שכל הנהגת העולם תלויה אך ורק בלימוד התורה. האותיות של חידושי התורה שאדם מוציא מפיו בדחילו ורחימו – הן אלו שמנהיגות את המציאות כולה. מי שרוצה להנהיג אחרים, חייב קודם כל לדעת להנהיג את עצמו, וזה בלתי אפשרי ללא לימוד תורה מעמיק ותפילה כראוי.
עבודה עצמית: אי אפשר להשתנות בלחיצת כפתור
לכל אדם יש שבעים מידות רעות, שבעים מדורות של אש זרה. במקום אש של תורה, יש לו אש של תאוות; במקום יישוב הדעת, יש לו עצלות. הוא שקוע בתוך "המים הזידונים" של התאוות השוטפות אותו. אדם יכול להיות חסיד ברסלב שנים רבות, וכלל לא לדעת שהוא צריך לצאת מזה.
צריך להבין: עקירת המידות הרעות אינה קורית בלחיצת כפתור, וגם לא רק על ידי נסיעה לאומן. הנסיעה לצדיק היא ברכה, מקבלים שם ניצוץ וסייעתא דשמיא, אבל הצדיק לא יעשה עבורך את העבודה!
יש אנשים שחושבים שאם יטוסו לאומן הם יחזרו נקיים ממידות רעות. אלו דמיונות שגורמים לנפילות. רבי נחמן אמר במפורש: "אני לא עושה את העבודה בשבילכם". אתם צריכים לעבוד על המידות, על שמירת העיניים, על ענווה ושפלות.
מסופר על החסיד רבי מאיר בלעכער, שכאשר היה מגיע לאומן לראש השנה, הוא היה יושב במשך שלושה ימים רצופים ולומד את כל ספר ה"בית חדש" (הב"ח) על השולחן ערוך, ורק לאחר מכן היה עולה לציון הקדוש. לעומת זאת, יש אנשים שעולים לציון ריקנים מתוכן, כשהעיקר עבורם הוא רק "הייתי באומן".
המוח והחכמה אינם מאירים רק מעצם הנסיעה. סוד הנסיעה לאומן הוא סגולה וכפרת עוונות, אך את המוח מפתחים רק על ידי עמל התורה. כדי לצאת מהמידות הרעות, אדם חייב לשבת וללמוד גמרא בעיון, כי רק אור התורה יכול להכניע את החושך.
חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 258
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם