סוד הבחירה: מדוע היצר הרע נקרא טוב מאוד?

שיעור מס' 260 | קלטת מס' 260 *בוקר יום ו' פר' ראה כ"ד אב תש"ס בישיבה *יום ב' פר' ראה כ' אב תש"ס ברית טלזסטון *שיעור ישן לילדים שיעור מס' 1
הגאון מווילנה מסביר את ההבדל בין אדם שהוא 'עץ החיים' לאדם שהוא 'עץ הדעת'. דרך משל נפלא על פועל במכרה פחם, מתבאר מדוע השכר האמיתי של האדם מתחיל דווקא מתוך ההתמודדות עם היצר הרע והבחירה בטוב, וכך גם היה עם עם ישראל לאחר חטא העגל.
עץ החיים ועץ הדעת
הגאון מווילנה זצ"ל כותב שישנם שני סוגי בני אדם: יש אדם שהוא בבחינת "עץ החיים", ויש אדם שהוא בבחינת "עץ הדעת", וישנו אדם המורכב משני העצים יחד. אדם שהוא בבחינת עץ החיים, הרע אינו יכול להיכנס לתחומו כלל. אין לו אפילו הוה אמינא לחטוא, והרע פשוט לא מסוגל לחדור אליו.
רבי נחמן מברסלב אומר בשיחות הר"ן, שאם נשאיר אדם לבד ביער או במדבר, אפילו אם יהיה לו את היצר הכי בוער, הוא יקיים את כל התורה כולה ויתגבר עליו. רק כאשר יש שניים, אחד רואה את השני ואומר "לזה מותר ולזה מותר". באופן טבעי, אדם שונא את היצר הרע ולא יכול לסבול אותו. אם אדם הוא טיפה קדוש וטהור, היצר הרע בכלל לא יכול להיכנס לתחום שלו, כי מחשבתו לטובה גם בתחילה וגם בסוף.
על כך מרומז במדרש (קהלת רבה ג', י"א) על הפסוק:
"וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"
אומר המדרש: "והנה טוב" – זה יצר טוב, "טוב מאוד" – זה יצר הרע. מדוע היצר הרע נקרא "טוב מאוד"? משום שבאמת, השכר של האדם מגיע רק כאשר יש לו יצר הרע. כשיש לאדם רק יצר טוב, אין לו שום שכר על מעשיו, כי אין לו שום התמודדות.
משל מכרה הפחם והמלון
רבנו כותב בתורה ח' (ליקוטי מוהר"ן) על הפסוק "נִרְדְּי נָתַן רֵיחוֹ", שכאשר משה רבנו ירד מההר ואמר לעם ישראל "עשיתם עגל", דווקא אז התחיל השכר שלהם. כדי להבין זאת, נתאר לעצמנו אדם שעבד במכרה פחם שש עשרה שעות ביממה. יום אחד בא אליו אדם ואומר לו: "בוא, אני אשים אותך בתוך מלון שכולו זהב, עם גביעים מזהב, תאכל ותשתה בחינם. יש רק תנאי אחד: בשבת, אל תכבה ואל תדליק את האור".
מגיע ליל שבת. אותו פועל רוצה להירדם, אבל האור דולק ומפריע לו. או להפך, בשבת הבאה הוא מחליט להשאיר חושך, אבל אז הוא רוצה לקרוא באיזה ספר ואין לו אור. יש לו חמש דקות של צער. הטיפה הזו של הצער שיש לו בשבת, מכפרת לו על כל חטא אדם הראשון, שהחשיך את העולם.
אילולא חטא אדם הראשון, האור הגנוז היה מאיר לעולם ועד. בגלל החטא נחשך האור הגנוז. מתי האדם מכפר על כך? בשבת קודש. הצער הקטן הזה של שמירת שבת, כשלא מתאים לו בדיוק האור או החושך, מכפר על דברים שאין להם סוף.
הבחירה מולידה את השכר
עכשיו, יבוא אדם אחר ויגיד לאותו פועל: "למה לך הבית מלון הזה עם שמירת שבת? יש פה ממול מלון אחר, בחינם, בלי שום הגבלות של שבת". הפועל עובר למלון השני, אבל כשהשבת מגיעה, הוא מתחיל להתגעגע לשבת קודש. הוא מבין שזה לא שווה לו בשביל הנוחות של כיבוי והדלקת האור. הוא עוזב את המלון השני וחוזר לראשון.
רק עכשיו, כשהוא חזר מתוך בחירה, מתחילים לתת לו שכר. קודם לכן, כשיצא ממכרה הפחם, לא היה מגיע לו שום שכר כי לא הייתה לו בחירה – הוא פשוט קיבל מלון בחינם. אבל ברגע שנתנו לו אפשרות לבחור במלון אחר, והוא בחר לחזור ולשמור שבת באהבה, כאן מתחילה הבחירה האמיתית וכאן מתחיל השכר.
שכרם של ישראל לאחר חטא העגל
כך בדיוק היה עם עם ישראל כשיצאו ממצרים. הם קיבלו הכל בחינם: ענני כבוד, בארה של מרים, שליו ומן שיורד מהשמיים. לא היה מגיע להם על כך שום שכר. ואז באו הערב רב, יוליוס ויאמבוס (בניו של בלעם), ואמרו להם: "למה אתם צריכים את משה רבנו? יש לנו עגל שיכול להוריד גשם ולתת לכם מים במדבר".
על פי הזוהר והאר"י, בעגל הזה הייתה מעוברת נשמת בלעם בן בעור, והוא קפץ, רקד ואמר "אנוכי ה' אלוקיך". עם ישראל נשבר ועשה את העגל בגלל טעות בחישוב של שש שעות, כשהשטן הראה להם את מיטתו של משה פורחת באוויר והם היו בטוחים שהוא מת.
כשהם ראו את משה רבנו חוזר, היה להם כזה שברון לב, עד שמרוב צער הם כבר לא יכלו לקיים את התורה. אבל משה אמר להם: "להיפך, עכשיו מתחיל השכר שלכם!". עד עכשיו הלכתם במדבר וקיבלתם הכל בחינם. עכשיו, כשיכולתם ללכת בדרכים חדשות ולבחור מנהיגים חדשים, ובכל זאת שברתם את הלב וחזרתם אליי – עכשיו מתחיל השכר.
זהו סוד הפסוק:
"עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ"
חז"ל קוראים לזה "עלובה כלה שזינתה בתוך חופתה". למרות שחטאו באמצע החופה, בעוד ההר בוער באש, דווקא מתוך השברון והחזרה בתשובה, הם זכו להגיע למדרגת הבחירה האמיתית ולקבלת השכר השלם.
שיעור מס' 260
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם