סיפור נסיעת תשמ"ט: כשהרב ברלנד הכניע את השלטון הקומוניסטי

סיפור מופלא משנת תשמ"ט, בו הרב אליעזר ברלנד שליט"א הוביל 250 איש לאומן במסירות נפש, ושבר את גזירות השלטון הקומוניסטי בכוח האמונה בלבד.

סיפורים על פתיחת הדרך לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע הם מעיין שאין לו סוף. כפי שמורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א תמיד אומר, רואים את השגחת ה' עין בעין. כמעט שאי אפשר להסביר זאת למי שלא זוכר את התקופה ההיא, כשהדרך הייתה סגורה ומסוגרת תחת שלטון קומוניסטי שהטיל אימה ופחד על כל העולם. רק מלהזכיר את שמם היו אנשים רועדים, אבל השם יתברך עשה, עושה ויעשה לכל המעשים, ולה' המלוכה ומושל בגויים.

ברגע אחד, על ידי מסירות נפשם של יהודים נאמנים לה' ולתורתו, כל מסך הברזל נפל. שר הצבא שהלך לפני המחנה היה מורינו הרב שליט"א, שהכריז מלחמה לה' בעמלק והשליך את נפשו מנגד המון פעמים ללא שום פחד. הרב שליט"א תמיד אומר: "הפחד הוא הקליפה הקשה ביותר. כי אם אני מאמין בה' יתברך שהוא איתי בכל מקום, איזה מקום יש לפחד?"

הגזירה בקייב וההחלטה לנסוע לאומן

כדאי לספר את הסיפור הנפלא של הנסיעה בשנת תשמ"ט, אחת מיני נסיעות רבות שבהן ראו את השגחת השם יתברך ונפלאותיו. באותה שנה נסעו מאתיים וחמישים איש, אך כשהגיעו לקייב, הודיעו הרוסים שיש אישור רק לחמישים אנשים לשהות באומן בראש השנה. אפשר להבין את הצער הנורא שאפף את כולם באותם רגעים.

מיד החלו זעקות וריקודים להמתיק את הדינים, וכרגיל, כולם פנו למורינו הרב שליט"א ביודעם שהוא המנהיג. בכוח האמונה התמימה ומסירות הנפש שלו, השם יתברך שובר דלתות נחושת ומגדע בריחי ברזל. מורינו הרב שליט"א פקד שכולם יגיעו לאומן, איש בל ייעדר, וכולם עלו על האוטובוסים.

הרוסים תמהו ושאלו: "מה אתם עושים? הרי אי אפשר, יש אישור רק לחמישים!" היהודים ענו להם שכולם נוסעים עכשיו, ואחר כך תהיה הגרלה מי יישאר. אולם, כשהגיעו לאומן, מורינו הרב שליט"א ציווה שכולם ייכנסו למלון, למרות שהיה שם מקום רק לחמישים אנשים.

מול איומי השלטון: "אף אחד לא יפחד"

ואכן, כולם נכנסו למלון. הרב שליט"א ציווה שיסחבו את הזמן עד סמוך לכניסת החג, ואז כבר אי אפשר יהיה לחזור כי החג כבר נכנס. כך בדיוק היה. הרוסים התחילו ממש באיומים, אך הרב שליט"א הרגיע ואמר: "שאף אחד לא יפחד, והשם יתברך יעזור".

כשהיה סמוך מאוד לחג, הרוסים פקדו על כולם לעלות על האוטובוסים ולחזור לקייב. אולם, היהודים ענו להם שזה לא שייך, כי אנו לא מחללים חס ושלום יום טוב. השם יתברך הראה נסים ונפלאות, והרוסים פשוט נכנעו. זו הייתה הפעם הראשונה שזכה ציבור גדול כזה להיות בראש השנה באומן.

בהילולא של רבינו הקדוש בחג הסוכות שלאחר מכן, הצדיק החסיד רבי מיכל דורפמן זצוק"ל שיבח מאוד את מורינו הרב שליט"א. הוא הכריז קבל עם ועדה שכל מה שזכינו לו, הכל הגיע על ידי מסירות נפשם של אנשי "שובו בנים".

כאשר סיפרו זאת למורינו הרב שליט"א, חשבו שזה ישמח אותו. אולם הצדיק, בשומעו זאת, החוויר כסיד מעוצם הצער שמכבדים אותו. זמן קצר לאחר מכן כבר התחילה מחלוקת גדולה, ובוודאי הצדיק בעצמו סיבב זאת. שכן אצל מורינו הרב שליט"א, דרכו היא למחוק ולהסתיר את כל הדברים העצומים שהוא פועל, על ידי כל מיני מחלוקות שהוא ממשיך על עצמו.

מתוך גליון פ — פרשת שופטים

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"