סוד נפילתו ותיקונו של אלישע בן אבויה

שיעור מס' 2045 | מס' 27 המשך ליקו"מ תורה ג' ט' אייר תשמ"א
מאמרו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א חושף את השורש לנפילתו של אלישע בן אבויה, שהחל בלימוד תורה שלא לשמה והאזנה לניגונים פסולים. המאמר מגלה כיצד גם בתוך התהום, בערה באלישע התשוקה לחזור בתשובה, וכיצד פעל רבי מאיר לתקן את נשמתו.
אש של סטרא אחרא: שורש הנפילה
אלישע בן אבויה, המכונה "אחר", הסביר לרבי מאיר תלמידו את הסיבה האמיתית לנפילתו הרוחנית. הוא אמר לו: "אתה יודע למה לא הצלחתי ולמה נפלתי? כי אבא שלי לא שלח אותי ללמוד תורה בשביל התורה. אבא שלי שלח אותי ללמוד תורה בשביל אש".
ואכן, הוא קיבל את האש שביקש, אך זו הייתה אש של סטרא אחרא. את כוח התורה העצום שהיה לו, הוא העביר אל הצד האחר. כאשר מישהו לא מצא חן בעיניו, הוא היה מסתכל עליו ושורף אותו במבט עיניו. היה לו כוח של אש בעיניים להרוג אנשים. זו הייתה האש שהאבא זכה שתהיה לבנו, משום שכוונתו המקורית הייתה למען האש והכוח, ולא למען התורה עצמה.
הבת קול שנועדה לזעזע
פעם אחת, רכב אלישע בן אבויה על סוסו ביום הכיפורים סמוך לקודש הקודשים. באותה עת יצאה בת קול ואמרה:
"שובו בנים שובבים חוץ מאחר".
כששמע זאת אלישע, הוא נפל לייאוש מוחלט. הוא אמר לעצמו שאם יצאה בת קול כזו, הרי שאין לו שום סיכוי והוא מיואש לגמרי. אך האמת היא שונה לחלוטין. הבת קול לא באה לדחות אותו, אלא רק לשקף לו את המציאות העכשווית שלו ולזעזע אותו.
כפי שאנו יודעים, יש חכמה, תורה ותפילה שהן למעלה מנבואה, ואילו בת קול היא מדרגת נבואה. הבת קול באה לומר לו: "המצב שלך כרגע הוא כזה, בוא תעשה תשובה ותשנה את המצב!". המטרה הייתה לזעזע אותו כדי שיתחיל לעשות תשובה ויבין לאן הדרדר, אך הוא פירש זאת כדחייה מוחלטת.
ההידרדרות והרדיפה נגד לומדי התורה
תחילת דרכו של אלישע בן אבויה בטעות הייתה כאשר חשב שהוא יכול לתקן זמר יווני ומוזיקה יוונית. הוא חשב שיוכל לתקן ספרי אפיקורסות ולהוציא משם נשמות, כפי שצדיק אמיתי עושה. אך במקום לתקן, הוא נפל לשם בעצמו, הפך לכופר, והתחיל לחטוא ולהחטיא את הרבים.
הוא היה רץ לישיבות, מוציא תלמידים מלימוד התורה ומפתה אותם במקצועות גשמיים. הוא היה אומר לאחד: "אתה תהיה סנדלר ותהיה מיליונר", ולשני: "אתה תהיה חייט ויהיה לך בית חרושת לבגדים". הוא ידע לזהות את המזל של כל אחד, וכך גרם לאנשים שהיו במשבר בלימוד לעזוב את הישיבות, עד שעקר כמעט את כל הישיבות בארץ ישראל.
לא די בכך, הוא אף הפך לרודף ישראל של ממש. כאשר הרומאים גזרו גזירות של חילול שבת, היהודים ניסו לעקוף את האיסור מהתורה. למשל, ספסל שאדם אחד יכול לסחוב, היו סוחבים שניים, כדי לעבור רק על איסור דרבנן. אלישע בן אבויה גילה לרומאים את הפטנטים ההלכתיים של היהודים, וגרם להם להכריח את ישראל לעבור על איסורי דאורייתא ממש.
התינוק המגמגם והזעקה הפנימית לתשובה
פעם אחת אמר רבי מאיר לאלישע: "בוא נלך לבית כנסת ונשאל תינוקות של בית רבן איזה פסוק הם לומדים". הם עברו בשנים עשר בתי כנסיות, ובכל אחד מהם אמר התינוק פסוק שמרמז על כך שאין לאלישע תקנה.
כשהגיעו לבית הכנסת השלושה עשר, היה שם תינוק מגמגם. התינוק רצה להגיד את הפסוק:
"ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותישא בריתי עלי פיך"
אך בגלל שגמגם, זה נשמע כאילו אמר "ולאלישע אמר אלקים".
כששמע זאת אלישע, אומרת הגמרא שיש אומרים שאמר: "אילו הייתה חרב בידי הייתי חותך אותך לשלושה עשר חלקים", ויש אומרים שבאמת חתך אותו ושלח כל חלק לבית מדרש אחר.
הסוד מאחורי המעשה הנורא הזה, כפי ששמעתי מהרב שבתאי יודלביץ זצ"ל, הוא שאלישע כל כך רצה לחזור בתשובה, והלב שלו בער לתשובה, עד שמרוב כעס ותסכול על כך שהוא מרגיש שאינו יכול לחזור, הוא הגיב באלימות כזו. הוא בעצם זעק כלפי שמיים: "אתם אשמים שאני לא חוזר בתשובה!". כך בוער בלב של כל יהודי, אפילו הרחוק ביותר, הרצון לחזור אל השם.
דמעות של תשובה ברגע האחרון
התלמוד הירושלמי מספר שבסוף ימיו, כשאלישע נטה למות, רץ אליו רבי מאיר ואמר לו: "חזור בתשובה!". אלישע שאל: "איך אחזור? הרי למדנו שהחוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ועכשיו אני בגסיסה, בשנייה האחרונה?".
ענה לו רבי מאיר:
"תשב אנוש עד דכא - עד דכדוכה של נפש".
אפילו בשנייה האחרונה אפשר לחזור בתשובה. כששמע זאת אלישע, הוא התחיל לבכות, ומת מתוך בכייה. הדמעות הללו היו הסימן המובהק לכך שחזר בתשובה באמת.
לאחר פטירתו, לא רצו לדון אותו בגיהנום בגלל התורה העצומה שלמד, אך גם לא יכלו להכניסו לגן עדן בגלל עבירותיו. רבי מאיר פעל בשמיים שיכניסו אותו לגיהנום כדי שיתמרק מעוונותיו, ואמר: "מתי אמות ואעלה עשן מקברו?". ואכן, כך היה. מאתיים שנה מאוחר יותר, בא רבי יוחנן, הוציא אותו מהגיהנום והכניס אותו לגן עדן, כשהוא מתפלא כיצד צדיקי הדורות הקודמים לא ריחמו עליו לתקנו קודם לכן.
כל הסיפור הכאוב הזה, כל ההידרדרות הנוראה של תנא כה גדול, התחילה מדבר אחד - משמיעת ניגון של אדם רשע. מכאן אנו למדים עד כמה עצומה ההשפעה של ניגונים, ועד כמה יש להישמר מניגונים הפוסלים את הנפש.
שיעור מס' 2045
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם