הנסיעה לאומן: סיפור מסירות הנפש בדרך לציון עם הרב ברלנד והרב שכטר

עדות מרגשת מהמסע ההיסטורי לאומן בשנת תשמ"ח. רגעי המתח בגבול הרוסי, הריקודים במסירות נפש, וההגעה המרגשת לציון רבי נחמן עם הרב ברלנד והרב יעקב מאיר שכטר.

עדות מרטיטה ומיוחדת במינה נרשמה מפי הרה"ח רבי בצלאל פרידמן שליט"א, שסיפר על המסע ההיסטורי והמטלטל לציון רבי נחמן מברסלב באומן בערב ראש חודש ניסן תשמ"ח.

באותן שנים, רק החלו להתגלות ניצוצות של תקווה שגם תושבי ארץ ישראל יוכלו להגשים את שאיפת חייהם ולעלות לציון הקדוש. היה זה עקב פעילותם הנמרצת של עסקנים חשובים, בהכוונתו האישית והצמודה של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. יחד, בסייעתא דשמיא, הוכתרו הפעולות בהצלחה והמסע יצא לדרך.

"הרב ציווה לא להתייאש!"

כשהגענו לרומניה, בדרך היציאה משדה התעופה, נעצרנו על יד הקונסוליה הרוסית בבוקרשט, שם היינו אמורים לקבל את הוויזות. האחראי לנסיעה, רבי יצחק וייצהנדלר, שדאגתו ומסירותו לכל יחיד הייתה ראויה לציון, ירד עם כל הדרכונים לבקש את האישורים.

לאחר ישיבה דרוכה באוטובוס של למעלה משעה, כשכולם מרבים בתחינה שלא יאונה כל רע, יצא רבי יצחק בפנים חיוורות. הוא הודיע כי מסיבות טכניות הוויזות עדיין אינן מאושרות, ורמז שלאחד מבני החבורה בוודאי לא יאשרו את הכניסה. באותם רגעי מתח, הרב אליעזר ברלנד שליט"א ציווה על כולם לא להתייאש! הוא הורה לעמוד בקשר עם העסקנים המסורים בארץ ישראל, והבטיח שבעזרת השם העניינים יסתדרו.

ואכן, פעילותו של רבי יצחק נשאה פרי. בשעה שלוש בצהריים קיבלנו הודעה לצאת מיד לקונסוליה כי כל הוויזות מוכנות. אין לתאר את השמחה שפרצה באותם רגעים. תפסנו את הדרכונים והזדרזנו לחזור לבית הכנסת. שם פגשנו את כולם, ושמנו את הדרכונים במרכז השולחן, כשבראשו יושבים הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א והרב אליעזר ברלנד שליט"א, שקועים בשיחה עמוקה מענייני רבנו.

ריקודים בלב החקירות הרוסיות

רוסיה קפואה ומושלגת קידמה את פנינו, מלאה באווירה רוויית מתח ופחד. החוקרים הרוסים התחילו בחקירות ובדיקות קפדניות, הכניסו אותנו לחדר גדול ומאיים וסגרו עלינו את הדלת. אך הרב ברלנד שליט"א, שכבר התמחה במצבים אלו, עמד עטור בטלית ותפילין והתחיל לרקוד בהתלהבות.

"הבאת אותנו עד לכאן, תביא אותנו לאומן! מי ייתן לי אבר כיונה אעופה על ציונו הקדוש אומנה..." שר הרב בדבקות. מילות השירה לא נתנו לנו לשכוח אף לרגע לאן אנו הולכים ומהי מטרתנו. משום מה, החוקרים נטפלו דווקא לרב ברלנד ולנוסע נוסף בשם רבי לייבל, ועיכבו אותם בטענות שונות.

העובדה הייתה נחרצת וקשה: הרכבת נכנסה לרוסיה כשהרב ורבי לייבל נשארו מאחור, לאחר שהרוסים פקדו עליהם לא להמשיך בנסיעה. דיכאון אפף אותנו, ורוח של עצבות חדרה לתוך השמחה הנפלאה שליוותה אותנו. הרכבת המשיכה בדרכה, בעוד רבי יעקב מאיר שכטר ורבי נתן צבי קעניג מעוררים את הציבור כל הזמן לא להפסיק לייחל לישועתם הקרובה.

"כל הארץ לפניו כקליפת השום"

הנס לא איחר לבוא. בבוקר יום רביעי, כשאנו יורדים לתפילת שחרית, פגשנו להפתעתנו ולשמחתנו הרבה את הרב ברלנד ואת רבי לייבל. השמחה חזרה להיות שלמה. תפילת השחרית עברה בהתרגשות רבה ובהודיה עצומה להשם יתברך שהנחה אותנו בדרך מישור.

במחצית הדרך, הגענו לאגם המיועד לטבילה לפני ההשתטחות על הציון הקדוש. אולם, האגם היה קפוא לחלוטין ושכבת קרח עבה כיסתה אותו. ניסינו לשבור את הקרח בתחילת הנהר, אך לשווא. הרב ברלנד עמל קשות כדי לבקע את הקרח, ואליו הצטרף גם רבי נחמן בורשטיין, אך מלבד כמה שריטות לא ניכר על הקרח דבר.

באותו רגע של התרוממות רוח, התבטא רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א על הרב ברלנד ואמר בחיוך: "כל הארץ לפניו כקליפת השום, חוץ מהקרח הזה!" בימים אלו של הנסיעה, נפתחו הלבבות ועמם גם המוח והפה. העליצות גברה ואחזה בכולם. רבי יעקב מאיר שכטר והרב ברלנד היו במצב של התרוממות הרוח ודבקות, פיזרו פנינים ומרגליות לכל עבר, ואלו שזכו לשבת במחיצתם התענגו על כל מילה.

שלוש פרסאות מהציון הקדוש

כשהתקרבנו לאומן, אמר רבי יעקב מאיר שכטר שמובא בזוהר הקדוש כי אילו ידענו את גודל עוצם מעלתו של יעקב אבינו עליו השלום, היינו מנשקים את העפר שלוש פרסאות סמוך למקום מנוחתו.

באותו רגע, הרב ברלנד שליט"א, שהפגין בקיאות מדהימה בכל הדרך לציון ואשר שבילי אומן היו נהירים לו היטב, הצביע מבעד לחלון. הוא הורה כי אכן, הנה אנו מגיעים לקילומטר ה-1390, שהוא בדיוק מרחק של שלוש פרסאות סמוך לציון רבנו הקדוש.

התרגשות עצומה אחזה בכולם לקראת הרגע הגדול. סיפור זה, שנחקק בלבבות המשתתפים, נותר עד היום כעדות חיה למסירות הנפש, לאמונת החכמים ולכיסופים העזים לציון רבי נחמן מברסלב, שהיו מנת חלקם של גדולי ישראל.

מתוך גליון פג — פרשת כי תבא

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"