אדם מנגן ושר, מיד מתחבר אל ה' - פרשת בשלח מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

השירה היא החיבור העמוק ביותר בין האדם לבוראו. הנשמה, ששמעה שירת מלאכי השרת בעולמות העליונים, כמהה למנגינה שתעורר אותה גם כאן, בעולם הזה. לא במקרה נאמר: "אז ישיר משה ובני ישראל", כי השירה היא הביטוי העליון של אמונה, הודיה ושמחה. במאמר זה מאת מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, נגלה כיצד הניגון מרומם את האדם, כיצד האמונה פורצת גבולות, ואיך דווקא בתוך החושך אפשר למצוא את הניגון שמאיר את הדרך.

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'" (טו, א)

אדם מנגן ושר, הוא מיד מתחבר אל ה'. השירה והניגון זה החיבור הכי נפלא בין האדם לבורא. הנשמה שלנו מגיעה מהעולמות העליונים, שם היתה רגילה לשמוע את שירת מלאכי השרת. לכן, גם כעת, כשהיא בתוך גוף, היא כל כך כוספת לשירה ולניגון. אדם צריך להרגיל את עצמו ללכת עם ניגון כי זה מה שישמח אותו, כי זה מה שיעורר את ליבו אל ה'. זה דבר כזה נפלא הניגון. אם ראית אדם מפזם לעצמו ניגון, זה אות וסימן שהשמחה שרויה בלבו.

רבינו מספר לנו סיפורי מעשיות על בת מלך שנאבדה, ואיך מחפשים אותה. הגיעה רוח והרוח נשאה את מי שחיפש אותה והביאה אותו להר של זהב ולמבצר של מרגליות. הרוח זה הניגון, שנושא אותנו למקומות הכי גבוהים, הכי נפלאים.

השירה והניגון הם החיבור הכי נפלא בין האדם לבורא

אדם נברא להגיד שירות ותשבחות. ה' רוצה דווקא את השירה שלנו, יותר מאשר את השירה של המלאכים. את השירה של מי שנמצא למטה, שנולד עם יצרים קשים, והוא כל חייו נלחם להתגבר. התפילה שהכי מתקבלת, זו תפילה עם ניגונים ושירים. אדם רוצה להמשיך ישועות, ילביש את התפילה בשירים וניגונים. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". לעולם יש חסדים, תמיד נמשכים חסדים, תמיד יש ניסים אומר דוד המלך, צריך כל הזמן להודות עליהם.
מאז בריאת העולם היה הקב"ה מתאווה שיאמרו לפניו שירה. הוא בקע את הים כי ידע שאחרי כן תהיה שירת הים. מבין כל הדברים במה בוחר ה' יתברך? "הבוחר בשירי זמרה".

בשבת שירה שרים אמונה. הים מלפנים, המצרים מאחור, בצדדים חיות רעות, לאן בורחים? בורחים לה'. כי רק הוא יכול להושיע. צועקים לה' מהמקום הכי עמוק, ממעמקים קראתיך ה'. ומה משיב להם ה'? "דבר אל בני ישראל ויסעו". שיתחזקו באמונה בכל ליבם, ויכנסו לים לפני שהוא נבקע. ובזכות הבטחון הזה אני עושה להם נס (אור החיים הקדוש). זה בדיוק מה שעושה נחשון בן עמינדב, שהפך אצלנו למושג של דבקות במטרה למרות כל הסכנות, הוא עומד מול ים סוער, נכנס לתוכו וממשיך ללכת גם כשהמים מגיעים עד חוטמו. הוא ממשיך ללכת ואז הים נבקע וכל ישראל נכנסים אחריו. איזה אמונה! איזה בטחון! איזה דבקות במטרה!

ואנחנו? מה איתנו? לא באמת מאמינים שה' יכול לעשות כל דבר בשבילנו. היום שלנו מלא בדוגמאות כאלה. לפי הטבע אין סיכוי. אנחנו אפילו לא מתחילים להאמין שזה יכול לקרות. אלא שאנחנו שוכחים שה' גדול והוא באמת כל יכול.

"אדם זורק את השכל אז אין גבול לפתרונות ולישועות שהוא פתאום מאמין שה' יכול להושיע אותו. כי האמונה זה השכל הכי גבוה שיש. שכל אומר לך להשליך את השכל. שכל שאומר לך: אתה יודע מה, תאמין. אנשים חזרו בתשובה כי הם קיבלו שכל, מן השגה אלוקית, שכדאי לזרוק את השכל וללכת אחרי האמונה."

עיקר האמונה היא שכול מה שה' עושה, לטובה הוא עושה וזה הדבר שהכי מתנגש עם השכל. כי אנחנו רואים בחיים דברים קשים, ועוברים בעצמנו דברים קשים, ואם לא נקדים את האמונה לשכל, את האמונה שהכל טוב ואין שום רע, אז אנחנו חלילה נפול מהאמונה.

ה' רוצה שנתאמץ. שנתאמץ להאמין בו. שנתאמץ להאמין שהוא לא עושה לנו שום דבר רע בחיים. שנתאמץ שבכל מסלול שהגענו אליו בחיים, כל מסלול, הכי גרוע בעולם, שזרקו אותנו לפה וזרקו אותנו לשם, כאלה מסלולים קשים שהגענו אליהם בחיים, שפתאום אנחנו רואים שהדרכים סתומות לנו, יש לנו כאלה קשיים, פתאום מגיעים למקום ששם לא רואים בכלל את ה', לא רואים כלום, הכל חשוך, הכל סתום, אבל יש שם ניגון... ניגון כזה עצום...

ניגון שזוכים לשמוע אותו כשלא שמים לב לכל הבלבולים, כשנלחמים עם הקושיות, כשאומרים יש ה' בעולם שעושה את הכל והכל ברחמים. ה' ברא את העולם כדי לגלות את הרחמנות העצומה שלו. הוא התייעץ עם המלאכים האם לברוא את האדם והם אמרו לו שלא כדאי. שהוא לא יוכל לעמוד בנסיונות. ומה אמר להם הקב"ה? אתם לא יודעים כמה רחמנות יש לי. כזו רחמנות עצומה ונסתרת יש לי. ברחמנות הזו אני בורא את האדם. הרחמנות הזו היא בתוך הדין, בתוך הצרות. כי אם היה רק חסד, אז זה כאילו מובן מאליו. אין משהו אחר. אך כשיש על האדם דין ח"ו, ובתוך הדין, בתוך הצרות, הוא רואה איך ה' ריחם עליו, איך ה' עשה לו נס, אז הוא מתחיל להרגיש את ה', להתקרב אל ה', ה' אתה כזה גדול, איזה נס עשית לי. ה' אתה כזה רחמן.

האמונה זה הסוד של השמחה. אמונה שאומרת שאין שום רע בעולם, ה' יתברך הוא טוב ומטיב ועושה את הכי טוב בשבילנו. כל חסרון , כל קושי, כל תקלה, כל עיכוב, כל צרה, כל מחלה, זה הכל טוב כי ה' ראה שרק ככה נזכה להגיע לתכלית שלנו שזה להאמין בה', להתקרב אל ה', להכיר את ה'. האמונה הקדושה לוקחת את החיים האפורים האלה, הקשים האלה, המבולבלים האלה, שאדם לא מוצא את עצמו, והכל סתום, וכל הדברים הקשים שקורים לנו, כל אחד ואחד וענייניו, נדמה לו שהוא נפל בפח, ואצלו יש בעיה כזו במשפחה, ואצלו יש כזה ספור, ואצלו כזה ילד ואצל כזו בעיה בשלום בית, כל סוגי הבעיות שיש לבני אדם, באה האמונה הקדושה ועושה מכל זה כזה ניגון עצום ונפלא, ניגון שאומר שהכל מתוכנן מראש, שחוץ מה' אין כלום כאן בעולם, שה' עושה את הכל והכל לטובה. רבונו של עולם תעזור שאני אזכור תמיד שהכל אתה עושה לי, שככה בדיוק אתה אוהב אותי, שזה מהאהבה שלך אלי מה שקרה לי.

מתי אדם יודע שהוא זכה לאמונה שלמה? כשהוא כל הזמן אומר תודה בכל המצבים. הוא חי עם ה', הוא חי באמונה שכל מה שקורה לו זה מהשם והכל לטובתו. רק להגיד תודה. על כל דבר להגיד תודה. בעולם הזה זה חושך, לא רואים שזה טוב. צריכים להאמין שזה טוב. שכל דבר שקורה, זה טוב. כשמתחילים להגיד תודה זה מראה שאנחנו מאמינים שזה טוב. שכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה. ואיזה ישועות רואים בני אדם שהולכים בדרך הזו של ההודאה, ניסים מעל הטבע. מעל הטבע ממש.