Shuvu Banim
Shuvu BanimInternational
ביתמאמריםחדשותתפילותסיפוריםחיזוקוידאושיעוריםפרשהעלוניםרבניםאודות
תרומה
→ חזרה לכל המאמרים

עומק נס חנוכה: כשהאומה כולה התעלתה למדרגת האמהות

סודות חנוכה, כוונות המילה נר, חנה הנביאה והחנוכה הראשון של אדם הראשון

19 בנובמבר 2026•עורך ראשיהרב אליעזר ברלנדשם הויהאמתTorah
עומק נס חנוכה: כשהאומה כולה התעלתה למדרגת האמהות

יום ה' פר' מקץ, אור לכ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה תשנ"ט - הכנסת ספר תורה בביהכנ"ס נחמת ציון

מאמר המבאר את סוד האור המאיר בימי החנוכה, החל מאדם הראשון ועד להמשכת קדושת יום הכיפורים. דרך שאלתו של ה"חידושי הרי"ם" מתגלה כי הנס האמיתי בחנוכה לא היה רק פך השמן, אלא העובדה שעם ישראל כולו הגיע למדרגת הקדושה והטהרה של האבות והאמהות.

חנוכה הוא חג שבו מאיר אור האמת. בהדלקת נרות חנוכה אנו מכוונים בסוד המילה "נר", המורכבת משלושה ייחודים קדושים: שם הוי"ה ושם א-ה-י-ה שעולים יחד ל-47, שם הוי"ה ושם אלקים שעולים ל-112, ושם הוי"ה ושם אדנ"י שעולים ל-91. יחד, החשבון של שלושת הייחודים הללו עולה בדיוק לגימטריה של המילה "נר" (250).

שם א-ה-י-ה מכוון כנגד חכמה, בינה ודעת. כאשר אדם מגיע לגיל עשרים ואחת, כמניין א-ה-י-ה, הוא מתחיל להאיר בעולם את אור האמת. זהו גם סודה של חנה הנביאה, ששמה מרמז לשלוש פעמים א-ה-י-ה (63). בזכות שהשיגה את הארת השם הזה בעולמות בריאה, יצירה ואצילות, היא זכתה לצאת מעולם העשייה ולהביא לעולם את שמואל הנביא.

האר"י הקדוש מגלה שחנוכה מורכב מהמילים "חנה" ו-"כ"ו" (שם הוי"ה). יחד עם אלקנה, ששמו נדרש כפעמיים "ל.ק.נ.ה" (קפ"ה ועוד קפ"ה), הם המשיכו לעולם ש"ע (370) נהורין. חנה ואלקנה היו הראשונים שהמשיכו את האורות העצומים של חנוכה לעולם.

החנוכה של אדם הראשון

שורש הארת הימים הללו מתחיל עוד באדם הראשון. הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת שכאשר אדם הראשון ראה שהימים הולכים ומתקצרים, הוא נתקף חרדה:

"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה." (עבודה זרה ח.)

אדם הראשון חשב שזוהי משמעות הקללה "מות תמות" – שהעולם ילך ויחשיך עד שימות בקור ובחושך. אך לאחר שמונה ימי תענית, הוא הבחין שהשקיעה מתחילה להתאחר והימים חוזרים ומתארכים. תהליך זה מתחיל בדיוק בימי החנוכה, שבהם היום מתחיל להתארך. ברגע שהבין זאת, עשה שמונה ימי שמחה, וזהו למעשה החנוכה הראשון בהיסטוריה.

המשך ישיר של יום הכיפורים

כדי לזכות לאורות הללו, על האדם לברוא את ליבו בבחינת "ודובר אמת בלבבו". חנוכה הוא המשך ישיר של עבודת יום הכיפורים. בראש השנה מתחיל תהליך הנסירה של הספירות, הנמשך עד יום הכיפורים שבו מקבלים את הגבורות לשנה החדשה.

רבי נחמן מברסלב מסביר (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, תורה ז') שכפי מה שהאדם פעל בבקשת 'סלח נא' ביום הכיפורים, כך הוא זוכה לאורות של חנוכה. ישנם תשעים יום מראש השנה ועד "זאת חנוכה" – שישים ימי המתנה ("אדרכתא") ושלושים ימי הכרזה ("אכרזתא"). לכן נוהגים לשיר בזאת חנוכה את פיוטי הימים הנוראים, כי זהו הזמן האחרון שבו עוד ניתן להמתיק ולבטל את גזרי הדין.

משה רבנו כיוון לאורות הללו כאשר התפלל על עם ישראל. הפסוק אומר:

"סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" (במדבר י"ד, י"ט)

ראשי התיבות של המילים "סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדיך וכאשר נשאת" יוצרים את המילה חנוכה. משה רבנו ראה את סודות חודש כסלו כבר במעמד הסנה, כפי שמרמזות ראשי התיבות בפסוק "כי סר לראות" – כסלו. הוא הבין שבחודש זה טמון הכוח להחזיר את כל העולם כולו בתשובה.

כוחה של מילה אחת של אמת

בחנוכה מאיר אור קדושת הברית, שעל ידו אפשר להחזיר את כל העולם בתשובה. אם אדם שומר על קדושתו וטהרתו, שומר על עיניו ומחשבותיו – כל דיבור שיוצא מפיו יכול לחולל פלאות. הוא אינו זקוק לדרשות ארוכות; מילה אחת של אמת מספיקה כדי להפוך עולמות.

כך מצינו אצל אונקלוס הגר. כשהקיסר שלח גדודים של חיילים רומאים כדי לאסור אותו, אונקלוס לא נשא בפניהם נאומים חוצבי להבות. הוא אמר להם מילים ספורות של אמת, ומיד כולם התגיירו. זהו כוחו של צדיק אמיתי – מילה אחת שלו חודרת ללבבות ומשנה אותם לחלוטין.

לעומת זאת, כאשר אדם אינו הולך אחר האמת הפשוטה ומתחיל לשאול שאלות מיותרות, הוא מאבד את ההארה. כאשר אומות העולם שמעו את עשרת הדיברות, הם חוו התגלות אלוקית. במקום ללכת למשה רבנו ולקבל את האמת, הם הלכו להתייעץ עם בלעם הרשע, שקירר את התלהבותם.

כך מסביר ה"בן איש חי" גם לגבי בועז. כאשר בועז ראה את רות המואביה מלקטת שיבולים בצניעות מופלגת, הוא ראה מול עיניו התגלות של קדושה. רות הייתה ראויה להביא את משיח בן דוד באותו רגע ממש. אך ברגע שבועז שאל "למי הנערה הזאת?", הוא איבד את ההתלהבות הראשונית. כשאתה רואה את האמת מול העיניים – אל תשאל שאלות, פשוט תלך אחריה.

הנס האמיתי של חנוכה

לאור כל זאת, שואל ה"חידושי הרי"ם" שאלה עצומה על מהות נס חנוכה: מדוע עם ישראל מתפעל כל כך מנס פך השמן שדלק שמונה ימים? הרי עם ישראל מורגל בניסים!

אצל שרה ורבקה אמנו, הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת באורח פלא, והשמן לא היה כלה. בתו של רבי חנינא בן דוסא התבלבלה והדליקה נר שבת בחומץ במקום בשמן, ואביה אמר לה:

"מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק" (תענית כה.)

ואכן, החומץ דלק כל השבת כולה. כאשר אדם קדוש וטהור, השמנים בגופו אינם נשרפים וכל המציאות הגשמית מתעלה. אצל משה רבנו "לא כהתה עינו ולא נס ליחו" משום שלא פגם מעולם. אם כן, מדוע קבעו חג לדורות דווקא על נס פך השמן במקדש?

מתרץ ה"חידושי הרי"ם" יסוד נפלא: אצל שרה ורבקה, הנס אירע לאדם יחיד. אצל רבי חנינא בן דוסא, הנס האיר למשפחתו הפרטית. אבל בחנוכה, הנס האיר לכלל האומה. הגדולה של נס חנוכה היא שבאותו הדור, כל עם ישראל כולו הגיע למדרגת הקדושה של שרה, רבקה ורבי חנינא בן דוסא.

הנס החיצוני של השמן שדלק היה רק ביטוי לנס הפנימי העצום: כל עם ישראל חזר בתשובה שלמה, נטהר והתקדש, עד שכולם כאחד היו ראויים לנס גלוי שלמעלה מדרך הטבע. זהו האור המיוחד שמאיר בכל חנוכה – הכוח להחזיר את כל העולם כולו לטהרתו המקורית.

חלק 2 מתוך 4

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי) | חלק 3 | חלק 4

→ המאמר הקודםסוד אור החנוכה: הכוח להאיר את כל העולם כולוהמאמר הבא ←סוד הדיבור הקדוש: כוחן של מילים להאיר את העולם בתשובה

הירשמו לניוזלטר

קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם

→ חזרה לכל המאמרים

© 2026 Shuvu Banim International. כל הזכויות שמורות.

אינדקס התפילות — א׳ עד ת׳אודות הרב ברלנדעצרות תפילה בחברוןספרים באנגליתinfo@ravberland.com+972-2-582-5820תרומה