הסיבה האמיתית שחטא העגל לא נמחל • שיעור שבת פרשת כי‏־תשא

בשיעור הרב אליעזר ברלנד שליט"א מסביר את הסיבה לכך ששאול נהרג, מפרש את חטא העגל והסיבה שהחטא לא נמחל עד היום. מחדש על עניין מכת ארבה. ומספר פלאות על מעשיות אנ"ש בדור הקודם.

לפניכם השיעור המלא:

עַכְשָׁיו קָרָאנוּ פָּרָשַׁת פָּרָה - אַחֲרֵי פּוּרִים. פָּרָה זֶה פֵּרוּרִים - רַק אַחֲרֵי פּוּרִים אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְפֵרוּרִים.

מדוע שאול נהרג?

לָמָּה הָרְגוּ אֶת שָׁאוּל? לָמָּה הָרְגוּ אוֹתוֹ? עַל זֶה אֲנִי כְּבָר לֹא אֲוַתֵּר, עַל זֶה אֲנִי כְּבָר לֹא אֲוַתֵּר. לָמָּה הָרְגוּ אֶת שָׁאוּל? סְתָם הוֹרְגִים בֶּן אָדָם? אָז הַבַּעַל הַטּוּרִים אוֹמֵר שֶׁכָּתוּב: 'כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי' (ויקרא כ כז), פָּסוּק אַחַר זֶה: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים (ויקרא כא א), שֶׁבִּגְלַל שֶׁהוּא הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת בַּעֲלַת הָאוֹב - מִי זֹאת הָיְתָה בַּעֲלַת הָאוֹב? זֹאת הָיְתָה אִמָּא שֶׁל אַבְנֵר. אָז ה' אוֹמֵר: אֲנִי רָצִיתִי לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁהוּא שָׁאַל אֶת הָאוֹב אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתוֹ, כִּי הוּא לֹא שָׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים, הוּא לֹא שָׁאַל אֶת הַכֹּהֲנִים; הוּא שָׁאַל אֶת זֶה.. וְאֶת זֶה.. וְזֶה פָּסוּק אַחַר זֶה: 'אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים' שֶׁבִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא שָׁאַל אֶת הַכֹּהֲנִים - מַה הוּא הוֹלֵךְ לְבַעֲלַת הָאוֹב? אָז ה' אוֹמֵר: אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתוֹ.

איך עם ישראל האמין שהעגל הוציא אותו ממצרים?

לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ עֵגֶל וְהֵם אוֹמְרִים: 'אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל' (שמות לב ד), מַה זֶּה 'אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל'? הַנְּזָמִים הָאֵלּוּ הֵם הוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם? אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? כִּי הַנָּשִׁים לֹא רָצוּ לְהָבִיא לָהֶם אֶת הַנְּזָמִים, אֲבָל לֹא בִּגְלַל שֶׁהֵן הָיוּ קַמְצָנִיּוֹת; כִּי אַחַר כָּךְ רוֹאִים בַּמִּשְׁכָּן שֶׁהֵבִיאוּ הַר שֶׁל זָהָב, עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר: מַסְפִּיק, דַּי, לֹא צָרִיךְ לְהָבִיא יוֹתֵר (שמות לו ו). אָז מַה הֵם חוֹשְׁבִים - זֶה הָעֵגֶל הוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם?אֲבָל הָעֵגֶל הָיָה מְדַבֵּר. הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת וְהָיָה עוֹנֶה לָהֶם תְּשׁוּבוֹת, כִּי הָיָה לָהֶם שָׁמָּה אֶת חֶרֶט אֱנוֹשׁ. כָּתוּב: 'וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט' (שמות לב ד). הַזֹּהַר אוֹמֵר שֶׁזֶּה חֶרֶט אֱנוֹשׁ - שֶׁאֱנוֹשׁ הָיָה לוֹ חֶרֶט, הָיָה לוֹ אִזְמֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עִמּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָעֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה מְדַבֶּרֶת. הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת וְהִיא עוֹנָה תְּשׁוּבוֹת.

בלק היה בן של ציפור?

כְּמוֹ אֵצֶל בָּלָק, שֶׁכָּתוּב: בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. בָּלָק הָיָה בֶּן שֶׁל צִפּוֹר? מַה זֶּה בֶּן צִפּוֹר? הוּא לֹא הָיָה בֶּן שֶׁל צִפּוֹר, אֶלָּא הַזֹּהַר אוֹמֵר שֶׁלְּבָלָק הָיְתָה צִפּוֹר שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִכְּנָפַיִם שֶׁל כֶּסֶף, וְהָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ זָהָב, וְהָיְתָה לָהּ לָשׁוֹן זָהָב. שָׂמִים אוֹתָהּ שִׁבְעָה יָמִים כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְשִׁבְעָה יָמִים כְּנֶגֶד הַיָּרֵחַ, וְהָיְתָה לוֹ מַחַט מִזָּהָב, וְהוּא שָׂם אֶת הַמַּחַט עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַצִּפּוֹר, וְהִיא הָיְתָה מְדַבֶּרֶת וְעוֹנָה לוֹ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת, כָּל מָה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ הִיא עוֹנָה לוֹ. הִיא אוֹמֶרֶת לֹא לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם בְּעַם יִשְׂרָאֵל. הוּא אוֹמֵר: עַם יִשְׂרָאֵל, 'הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם' (במדבר כב ה) - זֶה סְתָם אֵיזֶה אֲסַפְסוּף. אֲבָל הִיא עוֹנָה לוֹ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זֶה לֹא סְתָם אֵיזֶה אַסְפָּסוּף; הוּא אוֹמֵר: 'הִנֵּה כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ' (שם), הֵם כְּמוֹ אַרְבֶּה..

משה בחר את מכת ארבה

כְּמוֹ פַּרְעֹה שֶׁקָּרָא לָהֶם אַרְבֶּה - הֵם בָּאִים, דּוֹחֲפִים. אָז מֹשֶׁה אוֹמֵר: אַתָּה קוֹרֵא לָהֶם אַרְבֶּה? אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מַה זֶּה אַרְבֶּה. הֵם לֹא דּוֹחֲפִים. פַּרְעֹה אוֹמֵר: הֵם דּוֹחֲפִים - לֹא, הֵם יָבוֹאוּ כְּמוֹ אַרְבֶּה; וְלָכֵן מֹשֶׁה הֵבִיא לָהֶם מַכַּת אַרְבֶּה.

הַקּוֹל שִׂמְחָה אוֹמֵר כִּי ה' לֹא אָמַר לוֹ (למשה) אֵיזוֹ מַכָּה לְהָבִיא לָהֶם; מֹשֶׁה הֵבִיא אֶת זֶה מֵעַצְמוֹ, כִּי לַ ה' כְּבָר לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ אַחֲרֵי שֶׁבַע מַכּוֹת.. הוּא אוֹמֵר: תִּבְחַר מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה - אֵיזוֹ מַכָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. כִּי לֹא כָּתוּב שֶׁה' אָמַר לוֹ אֵיזוֹ מַכָּה הוּא הוֹלֵךְ לָתֵת. אָז מֹשֶׁה בָּחַר לְהָבִיא לוֹ אַרְבֶּה; הוּא אָמַר לְפַרְעֹה: אַתָּה אָמַרְתָּ הֵם כְּמוֹ אַרְבֶּה - אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מַה זֶּה אַרְבֶּה. הֵם בָּאִים מְסֻדָּרִים, לֹא דּוֹחֲפִים, וּמְחַסְּלִים אֶת הַכֹּל; לֹא מַשְׁאִירִים כְּלוּם.

כָּתוּב בַּפָּסוּק: וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן (יואל ב׳, ח׳). זֶה בְּיוֹאֵל. יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל - הוּא הָיָה בֶּן שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא; הוּא חַי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. עַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר: הֵם בָּאִים כְּמוֹ אַרְבֶּה, בָּאִים מִילְיָארְדִים, לֹא דּוֹחֲפִים. לֹא כְּמוֹ בְּשׁוּבוּ בָּנִים, פֹּה - כֻּלָּם דּוֹחֲפִים; אֵלִיָּהוּ סֻכּוֹת דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ כָּל הַזְּמַן. כָּתוּב: לֹא יִדְחָקוּן, 'וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם' (יואל ב ז).

עַכְשָׁיו זֶה בֵּין הַזְּמַנִּים - אֵין לִמּוּדִים עַד פֶּסַח בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה - אָז אֶפְשָׁר לִלְמֹד יוֹאֵל. עַכְשָׁיו חֲמִינַאי זָרַק טִילִים; הַבֹּקֶר, בַּחֲמֵשׁ וָחֵצִי, הָיוּ טִילִים. (הרב פנה לאחד הנכדים:) אֵיפֹה הָיִיתָ בַּחֲמֵשׁ וָחֵצִי? אִם הָיִיתָ קָם מֻקְדָּם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הַמּוֹפָע זִיקּוּקִים שֶׁהָיָה פֹּה; הָיָה פֹּה מַמָּשׁ מוֹפָע מַרְהִיב. אֲנָשִׁים מְחַכִּים מֵהַבֹּקֶר לִרְאוֹת אֶת זֶה. אֲבָל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּבָר לֹא יִהְיֶה יוֹתֵר.הֵם מְיַרְטִים אֶת הַטִּיל בְּמֶרְחָק חֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילּוֹמֶטֶר. טִיל נוֹסֵעַ מְהִירוּת שֶׁל … לַשְּׁנִיָּה, וְהַמַּכ״ם שֶׁקּוֹלֵט אֶת הַטִּיל זֶה בִּמְהִירוּת שֶׁל עֶשְׂרִים אֶלֶף קִילּוֹמֶטֶר שְׁנִיָּה. אֲבָל חֲמִינַאי עֲדַיִן חַי; הוּא מִתְחַבֵּא בְּבוּנְקֶרִים שֶׁמִּתַּחַת לַיְשִׁיבָה. הוּא שָׁמַע שֶׁבְּיוֹם שֵׁנִי יֵשׁ חֲתֻנָּה, וּבַחֲתֻנָּה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תְּחִיַּת הַמֵּתִים; אָז הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ וְשֶׁיְּחַיּוּ אוֹתוֹ בָּרִקּוּד שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הַשְּׁאֵלָה אִם דּוֹבַלֶ'ה מַסְכִּים לְהַחֲיוֹת אוֹתוֹ בָּרִקּוּד שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים… אַתָּה לֹא מַסְכִּים? אָז צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה לְהַגִּיעַ. הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ מֵהַדֶּלֶת הָאַחוֹרָנִית. שִׁמְעוֹן טְרֵייסְמַן כֵּן הִסְכִּים, אָז הוּא יַגִּיעַ בְּ־12:00 מֵהַדֶּלֶת הָאַחוֹרָנִית וְהוּא יְחַלֵּק בְּרָכוֹת לְמִי שֶׁרוֹצֶה. הַצִּיּוֹנִים אָמְרוּ שֶׁהֵם הָרְגוּ אוֹתוֹ, אֲבָל הוּא מִתְחַבֵּא בַּמִּנְהָרוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַיְשִׁיבָה. כָּל יְרוּשָׁלַיִם, בְּכָל הָעִיר הָעַתִּיקָה, יֵשׁ מִנְהָרוֹת מִתַּחַת. יְרוּשָׁלַיִם נִבְנְתָה שְׁכָבוֹת עַל שְׁכָבוֹת - יֵשׁ שֶׁבַע שְׁכָבוֹת - אָז יֵשׁ הַרְבֵּה מִנְהָרוֹת. כָּל יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאָה בְּמִנְהָרוֹת, גַּם פֹּה לְמַטָּה הַכֹּל מָלֵא בְּמִנְהָרוֹת. כָּכָה הֵם הֶעֱבִירוּ אֶת הַתַּחְמֹשֶׁת בְּמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת; הֵם הֶעֱבִירוּ אֶת זֶה דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרוֹת.

מסירות הנפש של ר' הירש ליפל

יִשְׂרָאֵל לִיפֶּל (הַבֵּן שֶׁל ר' הִירְשׁ לֵייבּ) הָיָה בָּאֶצֶ״ל. כָּל מִי שֶׁהָיָה בָּאֶצֶ״ל לֹא יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם. מִי שֶׁלֹּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין - אָז הַבָּנִים שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא יִהְיוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא נִכְחָד מֵהָעָם הַיְּהוּדִי. מִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת - הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ כְּבָר מִתְחַתְּנִים עִם גּוֹיִים, וְהוּא נִפְלָט מֵעַם יִשְׂרָאֵל. אָז הִירְשׁ לֵייבּ הוֹצִיא אוֹתוֹ. הָיוּ לוֹ כַּמָּה חֲבֵרִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּאֶצֶ״ל - אֶחָד בָּחוּר חֲסִיד גּוּר וְעוֹד כַּמָּה. אָז הִירְשׁ לֵיבּ הָלַךְ; הָיָה לוֹ אֵיזֶה חָבֵר רוֹפֵא בְּגִבְעַת שָׁאוּל, אָז הוּא רָשַׁם שֶׁהוּא לֹא כָּשִׁיר, שֶׁהוּא הִשְׁתַּגֵּעַ, וְכָכָה הוּא הוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהָאֶצֶ״ל וְהוֹצִיא אוֹתוֹ בַּשַּׁיָּרָה הָאַחֲרוֹנָה מֵהָעִיר הָעַתִּיקָה. בִּזְכוּת זֶה הָיָה לָנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לִיפֶּל, שֶׁהוּא דָּאַג לָנוּ לְתַקְצִיבִים לַיְשִׁיבָה. אַחַר כָּךְ הוּא הָיָה מְשֻׁתָּק - וְלֹא מְשַׁנֶּה - אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁל הִירְשׁ לֵייבּ; צָרִיךְ לְהַדְפִּיס אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה שֶׁל הִירְשׁ לֵייבּ.

אָז הוּא (הִירְשׁ לֵייבּ) הָלַךְ פַּעֲמַיִם בָּרֶגֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא הָלַךְ אֶת כָּל רוּסְיָה עַד פָּרַס, שָׁם בְּקַוְקָז, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם: הוּא הִגִּיעַ וְהֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ. הוּא הָלַךְ עִם עוֹד חָבֵר. הוּא בִּקֵּשׁ מִיַנְקֶל מִזִּ׳יטוֹמִיר אֶת הַמַּגָּפַיִם; הוּא אָמַר לוֹ: אַתָּה פֹּה בְּאוּמָן לֹא צָרִיךְ מַגָּפַיִם, אֲנִי הוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בַּדֶּרֶךְ - אָז צָרִיךְ מַגָּפַיִם. אָז הוּא הֵבִיא לוֹ אֶת הַמַּגָּפַיִם שֶׁלּוֹ, וְכָכָה הֵם הָלְכוּ.

וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם קַבָּלָה שֶׁהֵם לֹא מְוַתְּרִים עַל מִקְוֶה כָּל יוֹם - לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה (מעלות) מִינּוּס 20- מִינּוּס שְׁלֹשִׁים, מִינּוּס חֲמִשִּׁים - לֹא מְוַתְּרִים עַל מִקְוֶה כָּל יוֹם. הֵם הָיוּ שׁוֹבְרִים אֶת הַקֶּרַח וְהוֹלְכִים לִטְבֹּל. וְהֵם הָלְכוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת לַצַּד הַלֹּא נָכוֹן, וְהָיוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר אַחַר כָּךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. הֵם הִגִּיעוּ לְאֵיזֶה כְּפָר, וְהָלְכוּ לִטְבֹּל בַּנָּהָר שָׁם, וְהָיָה 50- (מעלות), וּבְמִינּוּס חֲמִשִּׁים אִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּשׁ אַחַר כָּךְ - אוּלַי אַתָּה יָכוֹל, אֲבָל שׁוּבוּ בָּנִים לֹא יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמִינּוּס חֲמִשִּׁים. אָז הֵם נִכְנְסוּ לִטְבֹּל; הֵם לֹא יָכְלוּ לְהִתְלַבֵּשׁ. אָז הֵם רָאוּ אֵיזֶה בִּקְתָּה, וְהֵם רָצוּ לְתוֹךְ הַבִּקְתָּה, וְהֵם קָפְצוּ לְתוֹךְ הַבִּקְתָּה. שָׁם זֶה הָיָה אֵיזֶה בַּיִת שֶׁל רוּסִים, וְיֵשׁ שָׁם זָקֵן וּזְקֵנָה. פִּתְאוֹם הֵם רוֹאִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּלִי בְּגָדִים קוֹפְצִים לָהֶם לְתוֹךְ הַבַּיִת. אָמְרוּ: בֶּטַח הֵם שֵׁדִים! אוּלַי הֵם הִגִּיעוּ מֵהַיָּרֵחַ, מֵהַמַּאֲדִים - מַה זֶּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? וְהַזְּקֵנָה קָפְצָה מֵהַחַלּוֹן, וְהַזָּקֵן בָּרַח מֵהַדֶּלֶת, וְהִיא שָׁבְרָה אֶת הַיָּד. אַחַר כָּךְ הֵם הֵבִיאוּ לָהֶם מֵאָה רוּבְּל פִּצּוּיִים, וְשָׁם כְּבָר הָיָה פָּחוֹת קַר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אָז הֵם יָכְלוּ לְהִתְלַבֵּשׁ.

וְאָז הֵם הִתְחִילוּ תְּפִלָּה - שֵׁשׁ שָׁעוֹת תְּפִלָּה - וְכָל הַכְּפָר בָּאוּ לִרְאוֹת שֶׁהִגִּיעוּ חַיְזָרִים מֵהַיָּרֵחַ, וְכָכָה מִתְפַּלְּלִים. עַד שֶׁהָיָה שָׁם אֵיזֶה אֶחָד, אָז הוּא אָמַר לָהֶם: לֹא, אֲנִי הָיִיתִי פַּעַם בְּקִיֵּב וְרָאִיתִי שָׁם כָּאֵלֶּה אֲנָשִׁים - הֵם יְהוּדִים. וְכָכָה הֵם הִתְפַּלְּלוּ.

אַחַר כָּךְ כָּל הַכְּפָר לִוּוּ אוֹתָם, וְאָז הֵם נָסְעוּ עִם הָרַכֶּבֶת לְפָּרַס. וְשָׁם, בַּגְּבוּל שֶׁל פָּרַס, זֶה הַכֹּל הָרִים, אָז הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת שָׁם יוֹתֵר לְאַט. אָז הֵם תִּכְנְנוּ שֶׁבַּכְּפָר הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַגְּבוּל הֵם יִקְפְּצוּ מֵהָרַכֶּבֶת. וְאָז תָּפַס אוֹתָם הַנַּצ׳ֶלְנִיק, וְהוּא הָיָה יְהוּדִי. אָז הוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לְהַבְרִיחַ אֶת הַגְּבוּל וְלָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָז אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲזֹר, וְאִם לֹא - אֲנִי מַכְנִיס אֶתְכֶם לַצִּינוֹק. וְכָכָה הֵם הָיוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר - זֶה הָיָה פַּעַם אַחַת, וְהָיָה עוֹד פַּעַם שֶׁהֵם הִגִּיעוּ וְגַם כֵּן הָיוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר - תָּפְסוּ אוֹתָם.

אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהוּא הִגִּיעַ לָאָרֶץ, הוּא שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ נֶכֶד שֶׁל רַבִּי נָתָן שֶׁקָּבוּר בְּהַר הַזֵּיתִים, אָז הוּא מִיָּד קָנָה אֶת הַקֶּבֶר לְיַדּוֹ - הָיָה מָקוֹם לְיַדּוֹ - כִּי הוּא אָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִקָּבֵר לְיַד נֶכֶד שֶׁל רַבִּי נָתָן. אָז הוּא קָבוּר בֶּאֱמֶת בְּהַר הַזֵּיתִים לְיַד רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן (מִדְּמִיטְרוֹבְקָה).

זֶה הָיָה בְּתר"צ, הָיָה אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹבִיץ; הַשְּׁוֶער שֶׁלּוֹ קָרְאוּ לוֹ נַחוּם וָלֶרְשְׁטֵיין. הוּא לֹא הָיָה נֶגֶד בְּרֶסְלֶב, אֲבָל חֲמוֹתוֹ הִיא כֵּן הָיְתָה נֶגֶד בְּרֶסְלֶב, כִּי הוּא הִתְוַכֵּחַ אִתָּהּ מִי יוֹתֵר גָּדוֹל - רַבֵּנוּ אוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים. אָז הוּא אָמַר לָהּ: בֶּטַח שֶׁרַבֵּנוּ יוֹתֵר גָּדוֹל. אָז הִיא אָמְרָה לוֹ: כָּכָה אַתָּה אוֹמֵר? הֶחָפֵץ חַיִּים! תָּעוּף מֵהַבַּיִת! הִיא זָרְקָה אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת. אֲבָל לֹא צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לַוִּכּוּחִים הָאֵלּוּ; לֹא נִכְנָסִים לְכָאֵלּוּ וִכּוּחִים.אָז הוּא רָצָה לִנְסֹעַ לְאוּמָן, וְהָיָה לוֹ דַּרְכּוֹן בְּרִיטִי. אָז הֵם הָלְכוּ לַקּוֹנְסוּלְיָה שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת לְרוּסְיָה, כִּי הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְרוּסְיָה לָרֶגֶל. אָז הוּא הָלַךְ לְיָפוֹ, לַנָּמָל, וְהוּא רָאָה שָׁם סְפִינָה. אָז הוּא אָמַר לְרַב הַחוֹבֵל: לְאֵיפֹה אַתָּה נוֹסֵעַ? אֶפְשָׁר לְהִצְטָרֵף אִתְּךָ? אָז הוּא אוֹמֵר לוֹ: כֵּן, תָּבוֹא - אַתָּה תִּשְׁטֹף אֶת הָרִצְפָּה, תַּעֲבֹד בַּמִּטְבָּח, תְּבַשֵּׁל. וְכָכָה הוּא נָסַע. הוּא הִגִּיעַ לַנָּמָל בְּרוֹמַנְיָה, בְּקוֹנְסְטַנְצָה; מִשָּׁם הוּא הִמְשִׁיךְ לְוַרְשָׁה, וְאָז הוּא הִגִּיעַ לְלוֹדְז׳.

תיקון הכללי במקום דרכון

(חוֹזֵר לְסַפֵּר עַל רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ:) וְהַסִּפּוּר שֶׁל הַדַּרְכּוֹן - שֶׁהוּא הֵבִיא תִּקּוּן הַכְּלָלִי - זֶה הָיָה הַסִּפּוּר כְּשֶׁהוּא הִבְרִיחַ אֶת הַגְּבוּל מִפּוֹלִין לְאוּקְרָאִינָה, כִּי לֹא הָיָה לוֹ דַּרְכּוֹן. אָז הָיָה בְּפוֹלִין אֶת רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ צִיגֶלְמַן. הוּא הָיָה הֲכִי גָּאוֹן, הוּא הָיָה הֲכִי לַמְדָן. אָז הוּא וְרַבִּי יִצְחָק בְּרַיְיטֶר עָשׂוּ תַּקָּנָה שֶׁאָסוּר לִנְסֹעַ לְאוּמָאן, אָסוּר לְהַבְרִיחַ אֶת הַגְּבוּל, כִּי נֶהֶרְגוּ שָׁם כַּמָּה בַּחוּרִים בַּגְּבוּל - יָרוּ עֲלֵיהֶם. אָז הֵם אָמְרוּ שֶׁיּוֹתֵר לֹא נוֹסְעִים לְאוּמָאן, וּבִמְקוֹם זֶה יִלְמְדוּ כָּל יוֹם שְׁנֵי דַּפִּים לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת וּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ״ן. אָז רַבִּי הִירְשׁ לֵייב אָמַר לְרַבִּי יִצְחָק בְּרַיְיטֶר: אַתָּה יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לִי שֶׁאַתָּה תַּכְנִיס אוֹתִי לְגַן עֵדֶן? שֶׁאַתָּה תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַגֵּיהִנּוֹם? אָז הוּא אָמַר לוֹ: מִי אֲנִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַבְטִיחַ? אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַבְטִיחַ דָּבָר כָּזֶה? אָז הוּא אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לִי - אָז אֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר לִי לֹא לִנְסֹעַ לְאוּמָאן?

אָז הֵם נָסְעוּ לְאוּמָן. אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ דַּרְכּוֹן, אָז הוּא נָסַע עִם תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְאָז תָּפְסוּ אוֹתָם בַּכְּפָר לְיַד הַגְּבוּל - תָּפַס אוֹתָם שׁוֹטֵר, וְהוּא הָיָה יְהוּדִי. אָז הוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם דַּרְכּוֹנִים. אָז הוּא הֵבִיא לוֹ אֶת הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְהוּא (השוטר) שָׁאַל אוֹתָם: מָה אַתֶּם עוֹשִׂים פֹּה? אָז הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם הִתְבַּלְבְּלוּ בַּדֶּרֶךְ פֹּה. אַחַר כָּךְ הוּא רָאָה שָׁם תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אָז הוּא אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים לְאוּמָאן וְלֹא הִתְבַּלְבַּלְתֶּם בַּדֶּרֶךְ; אֲנִי רָאִיתִי פֹּה תִּקּוּן הַכְּלָלִי. תַּחְזְרוּ מַהֵר.

כְּמוֹ הַהוּא מִקִּבּוּץ קֶשֶׁת שֶׁהָיִינוּ אֶצְלוֹ. הוּא סִפֵּר לָנוּ סִפּוּרִים, וְהוּא נִצַּל בַּשּׁוֹאָה. יָשַׁבְנוּ אִתּוֹ בַּלַּיְלָה וְחָשַׁבְנוּ שֶׁהוּא כְּבָר הוֹלֵךְ לָמוּת בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, אָז הוּא סִפֵּר שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים נִצַּל. כִּי הוּא הָיָה בְּצָרְפַת, וְהַצָּרְפָתִים שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה עִם הַפּוֹלָנִים וְעִם הַנָּאצִים, וְכָל מִי שֶׁהֵם הָיוּ תּוֹפְסִים אוֹתוֹ יְהוּדִי - מִיָּד הֵם הָיוּ מַעֲבִירִים אוֹתוֹ וְשׁוֹלְחִים אוֹתוֹ לְמַחֲנוֹת הַשְׁמָדָה. אָז הִגִּיעוּ פַּעַם אַחַת וְתָפְסוּ, הִקִּיפוּ אוֹתָם בָּרְחוֹב וּבִקְּשׁוּ תְּעוּדַת זֶהוּת. אָז הָיָה לוֹ תִּקּוּן הַכְּלָלִי - זֶה הָיָה תִּקּוּן הַכְּלָלִי קָטָן בְּגֹדֶל שֶׁל תְּעוּדַת זֶהוּת, אֲבָל לֹא הָיְתָה תְּמוּנָה מִבַּחוּץ - אָז הוּא הֵבִיא לָהֶם אֶת תִּקּוּן הַכְּלָלִי וְשִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ. הוּא לֹא פָּתַח אֶת זֶה אֲפִלּוּ. זֶה הָיָה פַּעַם אַחַת.וְהָיָה עוֹד פַּעַם שֶׁגַּם כֵּן תָּפְסוּ אוֹתָם, וְאָז הוּא רָאָה פִּתְאוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה קָצִין נָאצִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁעוֹן וְאוֹמֵר: טוֹב, מְאֻחָר לִי, אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת. אָז הוּא אָמַר: אֲנִי אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ דָּבָר. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁעוֹן וְאָמַר לָהֶם: אֲנִי מְאֻחָר לִי, אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת. וְכָכָה הוּא הָלַךְ - הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא קָצִין גֶּרְמָנִי. וְהָיָה עוֹד פַּעַם שְׁלִישִׁית שֶׁגַּם כֵּן הוּא נִצַּל; זֶה אֲנִי כְּבָר לֹא זוֹכֵר אֵיךְ זֶה הָיָה.

רצו לעשות שור במרכבה

אָז עַכְשָׁיו (בפרשה) קָרָאנוּ עַל הָעֵגֶל שֶׁהֵם עָשׂוּ. הֵם עָשׂוּ עֵגֶל - הֵם רָצוּ לְהוֹרִיד שׁוֹר שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה. 'טֶטְרָאמוּלִין' הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר 'טֶטְרָאמוּלִין'. אָז הֵם עָשׂוּ עֵגֶל. אָמְרוּ: זֶה יִכְבֹּשׁ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, הוּא יִלָּחֵם בִּשְׁבִילֵנוּ בָּאָרֶץ.כִּי מֹשֶׁה לֹא חָזַר וּכְבָר עָבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם. אָמְרוּ: עוֹד יוֹם אֶחָד וּמֹשֶׁה לֹא חָזַר - בֶּטַח הוּא כְּבָר לֹא יַחְזֹר. אָז הַשֵּׁם רָצָה לְהַצִּיף אֶת הָאוֹקְיָנוֹס וּלְהַטְבִּיעַ אֶת כֻּלָּם. (הרב פנה לאחד הנכדים: אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶּה אוֹקְיָנוֹס? יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר - זֶה נִקְרָא אוֹקְיָנוֹס.) אֲבָל הֵם עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל כִּי מֹשֶׁה לֹא הָיָה, וְלָכֵן בָּעֵגֶל עוֹד אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם אֶת מֹשֶׁה. לָכֵן הֵם עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְלָכֵן בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם בַּסּוֹף סָלַח לָהֶם עַל זֶה וְהוּא לֹא הָרַג אוֹתָם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם אֶת מֹשֶׁה, וְהֵם רָצוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּלֵךְ אִתָּם שֶׁיִּכְבֹּשׁ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ. אֲבָל אַחַר כָּךְ, בְּחֵטְא הַמְּרַגְּלִים - שָׁמָּה מֹשֶׁה כְּבָר כֵּן הָיָה, וְיֵשׁ לָהֶם אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְיֵשׁ לָהֶם עַנְנֵי הַכָּבוֹד - אָז שָׁמָּה כְּשֶׁהֵם חָטְאוּ, פֹּה הַשֵּׁם כְּבָר לֹא סָלַח לָהֶם עַל זֶה; כְּבָר כֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים לָמוּת עַל זֶה - אֵין מְחִילָה. כִּי יֵשׁ לָכֶם אֶת מֹשֶׁה, וְאַתֶּם הוֹלְכִים בְּלִי מֹשֶׁה? עַל זֶה כְּבָר ה' לֹא מָחַל. כִּי אִם הֵם הָיוּ עִם מֹשֶׁה, ה' הָיָה מוֹחֵל עַל הַכֹּל.

כשאדם עם הצדיק ה' מוחל על הכל

בְּרֶגַע שֶׁבֶּן אָדָם עִם הַצַּדִּיק, אָז ה' יָכוֹל לִמְחֹל לוֹ עַל הַכֹּל. הַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַפֵּר עַל הַכֹּל. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בְּסֻכָּה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר: יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין, וְעִם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנִי - אָז עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן; וְעִם יוֹתָם בְּיַחַד - אָז אֲנִי יָכוֹל לְכַפֵּר עַל כָּל הַדּוֹרוֹת, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.