סוד האחריות על כל יהודי: חגורות הברזל של הסנהדרין
מדוע נענשו הסנהדרין ומהי החובה שלנו לצאת מאזור הנוחות ולקרב כל יהודי?
שיעור מס' 271 | קלטת מס' 271
מדוע נענשו הסנהדרין ופנחס בן אלעזר במלחמת פילגש בגבעה? הרב אליעזר ברלנד שליט"א מבאר את דברי ה'תנא דבי אליהו', וחושף את החובה המוטלת על כל אחד מאיתנו לצאת מאזור הנוחות, לחרוש את הארץ ולהחזיר את עם ישראל בתשובה.
אנו נוסעים וחורשים את כל הארץ. אין כביש שאני לא מכיר. מנהלל ועד בית אלפא, עד באר שבע – בכל פינה ישנם שיעורי תורה. עלינו להמשיך את דרכו של אברהם אבינו, שהכניס אורחים וקירב את כולם. ברוך השם, יש לנו היום את הזכות להחזיר את כל עם ישראל בתשובה, ומתוך כך יתקיים הפסוק:
"וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ"
המשימה שלנו היא לחרוש את כל הארץ, לא לישון ולא לאכול, אלא ללכת יומם ולילה. המקור לכך נמצא ב'תנא דבי אליהו', שם מובא על שבעים אלף איש מישראל שנהרגו במלחמת פילגש בגבעה. שואל המדרש: מי הרג את אותם שבעים אלף? התשובה המזעזעת היא שמי שהרג אותם היו הסנהדרין הגדולה ופנחס בן אלעזר הכהן הגדול!
לצאת מאזור הנוחות
מדוע הם אלו שהרגו אותם? משום שאם הם היו הולכים מעיר לעיר ומכפר לכפר, ולא יושבים בבית במנוחה, אוכלים ושותים כוס תה עם עוגה – הם היו יכולים להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. יהודים חוטאים פעמים רבות פשוט כי הם לא יודעים שאסור. אם תלך מקיבוץ לקיבוץ ותגיד שזה אסור, יהודי ישמע את המילה "אסור" ויפסיק לחטוא. עם ישראל שומע מיד כשאומרים לו שיש ה' ויש תורה.
המדרש ממשיך ואומר שהיה על פנחס בן אלעזר והסנהדרין הגדולה לקשור חבלים של ברזל במותניהם. מכיוון שהיו הולכים ברגל, הבגדים, הנעליים וחגורות העור היו נקרעים מרוב הליכה. לכן, היה עליהם לחגור חגורות של ברזל, להגביה את בגדיהם למעלה מארכובותיהם, וללכת מעיר לעיר כדי להתריע בכל עיירות ישראל:
"יום אחד בלכיש, יום אחד בבית אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים"
כך היו צריכים להסתובב בכל מקומות ישראל, להביא להם דרך ארץ וללמד אותם תורה.
לחרוש את הארץ מדלת לדלת
היום, ברוך השם, יש לנו מכוניות. תוך שעה או שעה וחצי אפשר להגיע לכל פינה בארץ. על אחת כמה וכמה שעלינו לקחת רכב טוב ולהתחיל ללכת מעיר לעיר ומכפר לכפר. המבוגרים לפחות פעם בשבוע, והצעירים – כל יום. ללכת בכל הרחובות, מבית לבית, ולעבור את כל ארץ ישראל.
אם היינו עושים זאת, תוך שנה, שנתיים או שלוש, היינו מחזירים את כל עם ישראל בתשובה. כל הפשע שאנו רואים היום הוא תוצאה של הזנחה, תוצאה של חוסר לימוד תורה, ותוצאה מכך שאנשים יושבים ספונים בבתיהם. אם נלך ונחזיר את עם ישראל בתשובה, לא יהיו פשעים כאלה.
צריך לזכור: "ועמך כולם צדיקים". באמת, כל יהודי הוא נשמה טהורה. אפילו מי שנראה כרשע הכי גדול – יש לו נשמה טהורה. ראינו כיצד אנשים רחוקים מאוד חזרו בתשובה; מי שהכיר אותם בעבר לא היה מאמין שזה אפשרי. אם הם חזרו בתשובה, אין אדם בישראל שלא יכול לעשות תשובה.
הזדמנות פז להתעוררות
לצערנו, אנו מתנהגים לעיתים בעצלות ולא עושים את מה שמוטל עלינו. אם היינו מפסיקים לחלום, ממעטים בשינה ובדיבורים בטלים, ונרדמים רק במכונית על הדרך או על ספסלים – היינו פועלים 24 שעות ביממה.
בפרט בתקופה זו, כאשר המצב הביטחוני קשה וישנן סכנות, הלב של כל עם ישראל פתוח לתשובה. יש לנו כעת הזדמנות פז להחזיר את כל עם ישראל בתשובה תוך חודשים ספורים.
כל מה שנדרש מאיתנו הוא לקום, לצאת לדרך, לחרוש את כל הארץ כולה ולא להשאיר שום קיבוץ או יישוב ללא אור התורה. כפי שאומר התנא דבי אליהו, אם רק נמסור את הנפש על כך, נזכה לראות את כל עם ישראל שב לאביו שבשמיים.
חלק 2 מתוך 3 — שיעור מס' 271
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם