סוכות: סוד גלות השכינה והחזרת עשרת הדיברות הביתה

שיעור מס' 2054 | פורים תשמ"ז / פר' כי תשא תשמ"ז

האר"י הקדוש מסביר שעיקר עבודת השם מתחילה בבכייה על גלות השכינה ועל מצבו של עם ישראל. המאמר חושף כיצד החטאים גרמו לנפילת האות יו"ד, וכיצד אנו מתקנים זאת בחיי היום-יום, במיוחד דרך שמירה על שלום בית והערכת האישה, כפי שלימד רבי עקיבא.

האר"י הקדוש מסביר את הפסוק:

"ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" (ירמיהו כ"ה, ל').

המילה "שאוג" מרמזת על בחינת שדים, ואילו "ישאג" מרמז לשם הקדוש שד-י. כאשר הקב"ה רואה שאנחנו לומדים ופועלים מתוך אחיזת השדים והקליפות, הוא שואג על נווהו. אם אין לאדם את הבחינה של "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'", עליו לדעת שאין לו בכלל עבודת השם.

אם אדם לא מסוגל לשבת בפינה ולבכות על גלות השכינה, לבכות על כך שאין לנו בית מקדש ושעם ישראל שרוי בצרות – עבודתו חסרה. עם ישראל מחללים שבת, לא קמים לתיקון חצות, וכמה עלינו לבכות על כך! גם אם נניח שישנם רבבות יהודים שקמים לחצות, מה עושים עם עוד חמישה עשר מיליון יהודים? אדם צריך לבכות על כל אותם מיליוני יהודים, כי אם היו קמים עוד כמה יהודים לחצות – כבר הייתה באה הגאולה.

סוד האות יו"ד ונפילת השכינה

כאשר רחל אימנו, שהיא בחינת השכינה, נופלת למטה מתחת לשמיים ואינה במקומה, זהו סוד הפגם בשם שד-י, שחסרה בו האות יו"ד. מאז חטא אדם הראשון נפלנו לתוך עולם של שדים ורוחות, וכדי לתקן זאת עלינו להחזיר את האות יו"ד למקומה. מתן עשרת הדיברות נועד בדיוק למטרה זו – להחזיר את האות יו"ד לשם שד-י.

שרי אימנו הייתה צריכה לתקן ולהחזיר את האות יו"ד. כאשר הקב"ה שינה את שמה לשרה, הוא הוסיף לה את האות ה' אך החסיר ממנה את האות יו"ד. אם שרה הייתה זוכה לקבל את האות ה' מבלי לאבד את היו"ד, שמה היה "ישרה". המילה "ישרה" היא בגימטריה "יצחק ורבקה", וכן בגימטריה "ואתחנן", "שירה" והמילה תפילה. שרה כוללת בתוכה את יצחק ורבקה, אך ברגע שהיא אמרה לאברהם "חֲמָסִי עָלֶיךָ", היא איבדה את האות יו"ד.

המאבק להחזרת עשרת הדיברות

הקב"ה נתן לנו את עשרת הדיברות כדי להחזיר את האות יו"ד לשרה, כדי שתהיה בבחינת "ישרה". זהו הסוד מאחורי דברי שמשון הגיבור שביקש: "כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". עצם הבקשה לבחינת "ישרה" הייתה נכונה, אך ברגע שהוא הוסיף את המילה "בְעֵינָי", הוא איבד את החן.

על ידי חטא העגל, הפלנו שוב את רחל לתוך הקליפות. זהו עומק הפסוק "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" – השכינה מוקפת בשדים ורוחות, וכל עוד לא תיקנו זאת, אפילו הלימוד של האדם עלול ללכת למקומות לא רצויים. חטא העגל גרם לכך שאיבדנו את עשרת הדיברות; הלוחות נשברו והאותיות פרחו באוויר.

זו הייתה מטרתם של עשרת המרגלים – הם נשלחו כדי לתקן את חטא העגל ולהחזיר את האות יו"ד. משה רבנו קיווה שעל ידי עשרת המרגלים תחזור האות יו"ד למקומה. אך המרגלים אמרו "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ", כי הם ראו שהאות יו"ד נמצאת בשמיים וטענו שאי אפשר להוריד ולגאול אותה.

קיום עשרת הדיברות בתוך הבית

העבודה שלנו כיום היא להחזיר את עשרת הדיברות ואת האותיות שפרחו. איך עושים זאת בפועל? דרך קיום הדיברות בחיי היום-יום, ובמיוחד בתוך הבית.

בעשרת הדיברות כתוב "לֹא תִרְצָח" ו"לֹא תִגְנֹב". אדם יכול לחשוב שהוא רחוק מאיסורים אלו, אך כשהוא בא הביתה וכועס על אשתו או מקפיד עליה – הוא עובר על "לֹא תִרְצָח". כשאשתו טורחת ועובדת עבורו, והוא אינו מעריך זאת ולוקח הכל כמובן מאליו – הוא עובר על "לֹא תִגְנֹב".

במקום לכעוס, אדם צריך לומר לאשתו שהכל בזכותה, בדיוק כפי שנהג רבי עקיבא. כאשר רבי עקיבא חזר הביתה עם עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא אמר להם:

"שלי ושלכם – שלה הוא!"

רבי עקיבא זכה לעלות בסולמות של זהב משום שידע להעריך את אשתו. הוא אמר לה: "אשתי, הכל בזכותך! זה שאני לומד תורה – זה בזכותך. זה שהבנתי את השיעור – זה בזכותך. אם לא הייתה לי אשת חיל, לא הייתי יכול לשמוע אפילו שיעור אחד". כשיש לאדם אשת חיל, הוא יכול לזכות לתורה, ועליו לדעת ולהכיר שהכל בזכותה. כך אנו מתקנים את הפגמים, מחזירים את האות יו"ד למקומה, וזוכים להקים את השכינה מעפרה.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 2054

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)