"מי שהולך עם הצדיק יכול לכבוש את הכול, אפילו שאין לו לב"

שיעור שנמסר מפי מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, ביום שני חקת כח' סיון תשע"ו

מורינו הרב ברלנד שליט"א מבאר בשיעור את שלושת השירות הבאות המוזכרות בפרשה:

1. השירה הראשונה - נס נחלי ארנון 

(יד-טו) עַל כֵּן יֵּאָמַר בְּסֵּפֶר מִלְּחֲמֹת יְּהֹוָה אֶת וָהֵּב בְּסוּפָה וְּאֶת הַנְּחָלִים אַרְּנוֹן: וְּאֶשֶד הַנְּחָלִים אֲשֶר נָטָה לְּשֶבֶת עָר וְּנִשְּעַן לִגְּבוּל מוֹאָב:

2. השירה השנייה – שירת הבאר

(י ז-כ) אָז יָשִיר יִשְּרָאֵּל אֶת הַשִירָה הַזֹאת עֲלִי בְּאֵּר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵּר חֲפָרוּהָ שָרִים כָרוּהָ נְּדִיבֵּי הָעָם בִמְּחֹקֵּק בְּמִשְּעֲנֹתָם וּמִמִדְּבָר מַתָנָה: וּמִמַתָנָה נַחֲלִיאֵּל וּ מנַחֲלִיאֵּל בָמוֹת: וּמִבָמוֹת הַגַיְּא אֲשֶר בִשְּדֵּה מוֹאָב רֹאש הַפִסְּגָה וְּנִשְּקָפָה עַל פְּנֵּי הַיְּשִימֹן:

3. השירה השלישית - ניצחון סיחון ועוג

(כז-ל) עַל כֵּן יֹאמְּרוּ הַמשְּלִים בֹאוּ חֶשְּבוֹן תִבָנֶה וְּתִכוֹנֵּן עִיר סִיחוֹן: כִי אֵּש יָצְּאָה מֵּחֶשְּבוֹן לֶהָבָה מִקִרְּיַת סִיחֹן אָכְּלָה עָר מוֹאָב בַעֲלֵּי בָמוֹת אַרְּנֹן: אוֹי לְּךָ מוֹאָב אָבַדְּתָ עַם כְּמוֹש נָתַן בָנָיו פְּלֵּיטִם וּבְּנֹתָיו בַשְּבִית לְּמֶלֶךְּ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִירָם אָבַד חֶשְּבוֹן עַד דִיבֹן וַנַשִים עַ ד נֹפַח אֲשֶר עַד מֵּידְּבָא:

דברי קודשו של מורינו הרב ברלנד שליט"א

כל העבודה היא לדבר (תפילה, תורה)

היום זה שבת שירה, שירת בארה של מרים, יהיו עכשיו ניסים, ונראה את בארה של מרים עין בעין הולכת לפנינו, והיא מביאה לנו את כל הישועות שבעולם, וכולם ילמדו את הפרשה היום, מפרק כ', נמצאים בבארה של מרים, "ודברתם אל הסלע" (במדבר כ, ח), רק לדבר, כל העבודה היא רק לדבר, רק לדבר לסלע, ואחרי זה היה צריך לעבור דרך אדום.

"אין מחילה לעולם ועד לחולקים על הצדיק"

כי מקודם למדנו על קרח ועל ושלח לך, שלח לך מתחיל בעץ נגמר עץ, "היש בה עץ אם אין" (במדבר יג, כ) אחרי זה "מקושש עצים ביום השבת" (במדבר טו, לב), שהיה רוצה להמשיך את עץ החיים, לכן אתם נופלים במדבר, הוא רצה לבטל את הקברים, וזה היה אסור, כי כתוב בזוהר שכל יום מחיים אותם מחדש בחצות לילה והם מתים מחדש, כי אומר רבינו בחיי שעל זה אין מחילה, על המרגלים כבר אין מחילה, לחלוק על הצדיק שהולכים עם עמוד אש וענן אז אין מחילה לעולם ועד, לכן מחיים אותם, והוא, המקושש, רצה לבטל את המוות, להמשיך את עץ החיים, מקושש עצים, היש בה עץ אם אין זה עץ החיים, אז השם אמר אני לא סולח לך על זה, לכן כתוב "בחטאו מת" (במדבר כז, ג), זה היה חטא פרטי שלו, זה היה עוון פרטי שלו, הוא לא התכוון לחלוק על משה, רק לבטל את עץ הדעת ולהגביר את עץ החיים, כמו שאומר הזוהר בשלח לך.

[caption id="attachment_48322" align="alignnone" width="482"] אש המחלוקת על הצדיק[/caption]

"מי שטובל בטבריה בבארה של מרים יחיה 120 שנה"

ועכשיו אנחנו בבארה של מרים זה עץ החיים, ומי שטובל בכינרת הוא יחיה את כל המאה עשרים, במיוחד בשבת שירה, שעל זה נאמר שירת הבאר, "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור" (במדבר כד, ט): ויש כאן זה שלוש שירות, "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה: וממתנה נחליאל ומנחליאל במות" (במדבר כא, י ז-יט), כמו "חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב" (בראשית מט, יב): במות, ואז זוכים לבמות - על ידי בארה של מרים, ואז חיים לעולם.

[caption id="attachment_48369" align="alignnone" width="482"] הכנרת - בארה של מרים[/caption]

כי בארה של מרים אומר רש"י זו ימה של טבריה "פני הישימון" (במדבר כא, כ) כתוב בשבת ל"ד זה ממול הכרמל, אבל יכול להיות שזה גם נקרא כרמל, אם לא אז זה שני מקומות.  ולכן קיבלנו את השירה, "על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון" (במדבר כא, יד), ארנון זה שער החמישים, חמישים שערי בינה, זה כתוב בזוהר שלח לך בדף ס"ב.

"ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב: ומשם בארה" (במדבר כא, טו-טז), כי הבאר של מרים משם זה תחיית המתים, "ותחיין את הילדים" (שמות א, יז) זה מנוקבא דפרדשקא, בארה של מרים זה מנוקבא דפרדשקא, סוד ימין דחיין, סוד ימין דחיי עולם, צד שמאל של משיח בן דוד, שעל זה אומר החתם סופר בחלק ו' חושן המשפט, שמי שזוכה להיות משיח בן דוד, שמשיח בן דוד לא רוצה להיות בכלל משיח, הפוך מקרח שרוצה להיות הכהן הגדול, "וּמִשָּׁם בְּאֵרָּׁה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָּׁמַר ה' לְּמשֶׁה אֱסֹף אֶׁת הָּׁעָּׁם וְּאֶׁתְּנָּׁה לָּׁהֶׁ ם מָּׁיִם" (במדבר כא, טז).

המרגלים לא רצו לעלות לחמישים שערי בינה (גאולה, א"י)

אחרי זה השירה השלישית, "כִי חֶׁשְּבוֹן עִיר סִיחֹן מֶׁלֶׁךְ הָּׁאֱמֹרִי הִוא וְּהוּא נִלְּחַם בְּמֶׁלֶׁךְ מוֹאָּׁב הָּׁרִאשוֹן וַיִקַח אֶׁת כָּׁל אַרְּצוֹ מִיָּׁדוֹ עַד אַרְּנֹן" נחלי ארנון זה שער החמישים, נו"ן שערי בינה, ואז מתחילה השירה: "עַל כֵן יֹאמְּרוּ הַמשְֹּלִים בֹאוּ חֶׁשְּבוֹן תִבָּׁנֶׁה וְּתִכוֹנֵן עִיר סִיחוֹן", חשבון - חשבונו של עולם ג, כי חשבון זה בדיוק הגימטריא של רבי שמעון בר יוחאי 466 , ולכן צריכים להיות גם אצל רבי שמעון בר יוחאי.

"תבנה ותכונן עיר סיחון: כִי אֵש יָּׁצְּאָּׁה מֵ חֶׁשְּבוֹן לֶׁהָּׁבָּׁה מִקִרְּיַת סִיחֹן", כי סיחן מלך האמרי עוג מלך הבשן בגימטריא אלף, אלף שערי קדושה. "כִי אֵש יָּׁצְּאָּׁה מֵחֶׁשְּבוֹן לֶׁהָּׁבָּׁה מִקִרְּיַת סִיחֹן אָּׁכְּלָּׁה", עכשיו שבת שירה אוכלים את כל האויבים, לא נשאר מבמות ארנון שום דבר, ועולים לנו"ן שערי בינה. והמרגלים חטאו כי הם לא רצו לעלות לחמישים שערי בינה, הם רצו להשאר ב 49 שערי בינה.

"אוֹי לְּךָ מוֹאָּׁב אָּׁבַדְּתָּׁ עַם כְּמוֹש נָּׁתַן בָּׁנָּׁיו פְּלֵיטִם וּבְּנֹתָּׁיו בַ שְּבִית לְּמֶׁלֶׁךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן", כי הבנות הם באות מעטרת יסוד, הבנות זה התיקון, "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד), ואצלנו בפרשה זה הפוך "וַנִירָּׁם אָּׁבַד חֶׁשְּבוֹן עַד דִיבֹן וַנַשִים עַד נפַֹח", רואים שאדם נופל בנשים עד נופך, הוא כל הזמן בפגמי ברית עם אשתו עד האף. "אֲשֶׁר עַד מֵידְּבָּׁא". 

"וַיֵשֶׁב יִשְּרָּׁאֵל בְּאֶׁרֶׁץ הָּׁאֱמֹרִי: וַיִשְּלַח משֶֹׁה לְּרַגֵל אֶׁת יַעְּזֵר" זה הכי חשוב, שמשה שלחם לרגל את יעזר וניצחו לבד את יעזר – זה הפוך משלח לך שפגמו בשליחות, כל אחד צריך ללמוד את הפסוק "לרגל את יעזר, שמכאן לומדים שאם שני מרגלים כבשו עיר שלימה ששנים עשר המרגלים הראשונים ששלח משה היו יכולים לכבוש את ארץ ישראל בשנייה אחת, כי מי שהולך עם הצדיק יכול לכבוש את הכול, אפילו שאין לו לב, היינו אפילו אם אינו מתכונן, ומכין עצמו כראוי, "ולעדור בלא לב ולב" (דברי הימים א' יב, לד) . השם איתך.