סוד מיעוט הלבנה: כיצד צומחת הישועה מתוך חשיכת המוחין

שיעור מס' 4 | *יום א' פר' אמור א' אייר תשנ"ה *יום ב' פר' אמור א' אייר תשנ"ה

המאמר מבאר את המהות הרוחנית של ראש חודש ומיעוט הלבנה כמשל למצבי 'קטנות' בחיי האדם. הרב מלמד כי דווקא מתוך הסתלקות השכל והחשק, על ידי צעקה ובכייה לה', האדם בונה כלים חדשים ועצומים המסוגלים להכיל את אור האינסוף.

בעת ראש חודש, כאשר הלבנה מצויה בתכלית המיעוט, אנו נוגעים בסוד עמוק המלווה את עבודת השם של כל יהודי. לעיתים, דווקא כשהשמש אינה מאירה והלבנה מצטמצמת לנקודה דקה, מתגלה 'סוד העיבור'. זהו המצב שבו האדם מרגיש בסבך הגדול ביותר – הוא חווה ירידה, הסתלקות המוחין, ותחושה שהשכל נעלם ממנו לחלוטין.

אולם, עלינו לדעת כי דווקא באותם רגעים של חושך, האדם משלים את כוונת הבריאה. כאשר השכל מסתלק והלב נאטם, וכל מה שנותר לאדם הוא לצעוק ולבכות אל השם יתברך, הוא בורא במו ידיו כלים חדשים. הצעקות הללו, הבוקעות מתוך המיעוט וההסתרה, הן שמאירות בסופו של דבר את הבריאה כולה.

סוד העיבור והסתלקות השכל

רבים חווים את המציאות הזו בנקודות מפנה בחיים, כמו למשל לאחר החתונה. בחור שהיה בעל שכל והשגה, פתאום מרגיש שהכל נעלם לו. אין לו חשק ללמוד, אין לו רצון להתפלל, והוא עומד אובד עצות. מדוע ה' עושה זאת? כדי שהאדם יתרגל לצעוק. כדי שידע שגם כשאין לו שכל ואין לו 'אור', הוא אינו עוזב את המערכה.

זהו סוד נורא שהיה מסור לסנהדרין בלבד: דווקא כשמגיעים לתכלית המיעוט, זהו הרגע שבו תצמח הישועה הגדולה ביותר. הקדוש ברוך הוא סוגר לאדם את השכל ולוקח ממנו את הרצון, כדי לבנות לו 'מוחין' חדשים לגמרי.

"וזה סוד העיבור, סוד דייקא... איך יתכן שדייקא מתכלית המיעוט, תכלית תכלית המיעוט, דייקא משם תצמח הישועה?"

בניית כלים לאור האינסוף

רבי נתן מסביר כי המטרה של כל ה'מיעוטים' והנפילות הללו היא להכין אותנו לאור שלעתיד לבוא. אור האינסוף הוא כה חזק, שאם יתגלה בבת אחת הוא עלול 'לשרוף' את העולם. כדי שנוכל לקבל את האור הזה בלי להתבטל מהמציאות, עלינו לעבור תהליך של צמצום וקטנות.

כאשר אדם מרגיש שאין לו מח ואין לו לב, הוא הופך להיות בבחינת 'כלים עבים'. אלו הם כלים עצומים שיכולים להכיל את הטמפרטורות הרוחניות הגבוהות ביותר. הלבנה התמעטה כדי שתוכל לעלות בסופו של דבר עד האינסוף, ולהשיג אור שגבוה אף מאור החמה.

הניסיון הגדול הוא לא ליפול לייאוש. גם אם המח מסתלק, אל תחפש עיסוקים אחרים. אל תגיד 'אני לא לומד אז אלך לטייל'. במקום זאת, שב עם הספר, תבכה, תצעק 'ריבונו של עולם, תחזיר לי את השכל!'. מי שמתעקש להישאר בתוך הקדושה גם כשחשוך לו, יזכה בסוף להשגה גדולה יותר מכל בני דורו.

מסירות נפש על תפילה במניין

התפילה היא הכלי המרכזי להעלאת הלבנה. בראש חודש אנו מאריכים בתפילה כדי לעלות למעלה מהשמש, אל מעבר למגבלות הטבע. אדם שרוצה לזכות לאור הזה, חייב להרגיל את עצמו למסירות נפש על כל תפילה ועל כל מנהג של קדושה.

מסופר על חסידים ואנשי מעשה שהיו מוציאים הון תועפות רק כדי לזכות לתפילה במניין או לשמיעת פרשת זכור בהידור. אחד נסע במונית מיוחדת ('ספיישל') לישיבת חברון רק כדי לא להפסיד מעריב במניין הישיבה, ואחר שילם מאות דולרים כדי להגיע למקום שבו יש מניין חרדי ראוי.

"התפילה זה כלי לאור אינסוף. התפילה זה הלבנה, צריכים להעלות את הלבנה עד אור אינסוף."

המסר עבורנו הוא ברור: אל תהיה פחות מ'ליטאי' בהתמדה שלך. אם אתה רוצה להיות חסיד ברסלב אמיתי, עליך להוסיף על הלימוד והתפילה, לא לגרוע מהם. אם אחר לומד 16 שעות, אתה תלמד 17. אל תשתמש במושג 'ביטול' כדי להתבטל מעבודת ה', אלא כדי לבטל את הישות שלך מול הבורא.

הצניעות שבסוד המיעוט

רבי נתן מקשר את מיעוט הלבנה למידת הצניעות. הלבנה ביקשה מהקב"ה להמעיט אותה כדי שתוכל לעבוד אותו 'מעצמה', מתוך בחירה ומאמץ, ולא ככוח שמופעל רק מלמעלה.

כאשר אדם נמצא בחושך, הוא פועל בבחינת 'והצנע לכת'. אף אחד לא רואה את המאבק שלו, אף אחד לא מבין כמה קשה לו לפתוח את הספר או לכוון בתפילה. אך דווקא העבודה הזו, הנעשית בסתר ובצמצום, היא היפה והחשובה ביותר לפני המקום.

לכן, כשמגיע ראש חודש והלבנה נעלמת, אנו לא נחלשים. להיפך, אנו מרבים בתפילות, בצעקות ובאמירת הלל. אנו מוכיחים לקדוש ברוך הוא שגם בשיא הצמצום, אנו לא עוזבים אותו. חוץ מהתורה והתפילה אין לנו כלום בעולם הזה, וכל השאר הוא דמיון חולף. על ידי העקשנות הזו, אנו בוראים את הכלים שיאפשרו לנו לזכות לאור הגדול של הגאולה השלמה.

---
חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 4
חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2