סוד השלום והדיבור: המפתח לתורה לשמה ולגאולה

שיעור מס' 8 | *יום ראשון פר' בחוקותי י"ד אייר תשנ"ה (המשך ממס' 7)

מאמר עמוק המבאר כיצד לימוד התורה האמיתי נועד להרבות שלום בעולם ולזכך את הדיבור. דרך חידושיו של החיד\

רבי יוסי אמר לרבי חייא על אדם שישן במדבר: "זכאי ההוא בר נש, שקוב"ה ירחיש ליה ניסא". הוא הסביר לו שאותו אדם הוא צדיק גמור, ולכן חיה רעה לא תזיק לו. ואכן, לפתע הם ראו נחש יורד מהעץ, מתנפל על חיה אחרת והורג אותה, בעוד שהנחש לא נוגע באדם הישן. האדם נשאר שלם, נם את שנתו בשלווה ובנחת בלב המדבר. כשהתעורר, הביאו לו אוכל וסיפרו לו על הנס הגדול שאירע לו.

בספר "חובות הלבבות" מסופר על חסיד שפגשו אותו בלב המדבר, ישן על החול ללא שום גדר או אבנים שיגנו עליו. כששאלו אותו מדוע אינו עושה לעצמו לפחות הגנה מינימלית מאבנים, השיב: "אני מתבייש מהקב"ה שהשם שומר עלי, לא צריך שום אבן לשים מסביבי".

על הפסוק "בטח בה' ועשה טוב", אומר הזוהר הקדוש שכל פעם שאדם נותן צדקה, הוא פותח את הצינורות של עץ החיים. על ידי הצדקה הוא ממשיך שפע לכל עם ישראל, מוציא אותם מאילן המוות ומעביר אותם לאילן החיים.

סוד סיומי המסכתות בש"ס

החיד"א הקדוש מביא חידוש נפלא על סיומי המסכתות בש"ס. הוא מציין שארבע מסכתות מסיימות בדיוק באותה מימרה:

"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. אל תקרי בניך אלא בוניך".

ארבע המסכתות הללו הן: ברכות, נזיר, יבמות, כריתות. ראשי התיבות שלהן יוצרים בדיוק את המילה "בניך". יתרה מכך, המילה "בניך" עולה בגימטריה 82 (נ=50, כ=20, י=10, ב=2), שזה בדיוק הגימטריה של המילה "חסיד" (ח=8, ס=60, י=10, ד=4).

גם המסכת החמישית, מסכת עוקצין החותמת את הש"ס כולו, מסתיימת בעניין השלום: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". מכאן לומד החיד"א שכל מטרת לימוד הש"ס היא בשביל להרבות שלום.

הבל פה שאין בו חטא

רבנו נחמן מברסלב מלמד (ליקוטי מוהר"ן, תורה ב') שהצדיק האמת לעולם לא ייכשל בדיבור רע על שום אדם. יש לו "הבל פה שאין בו חטא". הוא דן את כולם לכף זכות, ולעולם אינו מדבר סרה באף אדם – לא בצדיק הגדול ביותר (כפי שחטאו מרים ואהרון כשדיברו על משה) ולא ברשע הגדול ביותר.

מי שמקיים את הדבר הזה ונמנע מלדבר על אחרים, זוכה גם הוא להבל פה שאין בו חטא, והוא משפיע קדושה זו על כל התינוקות בעולם.

אדם שכל לימוד התורה שלו נועד רק כדי להשכין שלום ולאחד את עם ישראל, מבלי לפגום בדיבורו – רק הלימוד שלו נקרא "תורה לשמה", ורק הוא נקרא תלמיד חכם אמיתי. רבנו אומר שלפעמים אדם לומד שמונה שעות, אך לאחר מכן מדבר לשון הרע במשך שמונה שעות נוספות. הוא מתעייף מהלימוד ומתחיל לדבר על פוליטיקה, מי צודק ומי לא, ומי יביא את הגאולה. על כך אומר רבנו שהגמרא פשוט "בורחת" ממנו. את הגאולה אתה צריך להביא! ובמה תביא אותה? בזה שלא תדבר על שום יהודי ותוציא הבל פה שאין בו חטא.

"אני רוצה להיות יהודי"

הדרך להגיע לכך היא על ידי שעת התבודדות יומית בשפלות. ברגע שאדם עושה שעה התבודדות, הוא מבטל את כל הגזירות מעל עם ישראל. בהתבודדות עליו להשתטח לפני ה', לבכות ולבקש: "ריבונו של עולם, תרחם עלי ותקרב אותי לעבודתך. אני רוצה להיות יהודי! אני עדיין לא יהודי".

כשאדם פוקח את העיניים ומדבר לשון הרע על מישהו, הוא מבין שהוא עדיין לא זכה להיות יהודי באמת. רבנו חיפש כל ימיו איך זוכים להיות יהודי בתמימות. צריכים "לנצח" את הקב"ה בתפילה, לצעוק מדם הלב: "ריבונו של עולם, אני רוצה להיות יהודי!" כשה' רואה יהודי שצועק כך, הוא שמח, וכל הגזירות והמחבלים שבעולם מתבטלים, ואפילו הם ירצו לעשות תשובה.

החיד"א מוסיף שארבע המסכתות (ברכות, נזיר, יבמות, כריתות) מכוונות כנגד ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. המטרה היא לעשות שלום בכל העולמות העליונים, בין המלאכים והשרפים, וממילא השלום ישלוט גם בעולם שלנו.

רק מי שלומד מתוך כוונה זו – לאהוב כל יהודי ולהרבות שלום, מתוך ידיעה שהוא עצמו עדיין צריך לזכות להיות יהודי – תורתו היא תורה לשמה. שנזכה כולנו ללמוד בכוונה זו, להתבודד בכל יום שעה, ולזכות להביא באמת את הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.

---
חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 8
חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3