→ חזרה לכל המאמרים

חכמת התורה

סוד בניין ירושלים: לתלות את החורבן בעצמנו

עורך ראשי
סוד בניין ירושלים: לתלות את החורבן בעצמנו

שיעור מס' 8 | *יום ראשון פר' בחוקותי י"ד אייר תשנ"ה (המשך ממס' 7)

רבי נתן מברסלב מלמד שהדרך להביא את המשיח ולבנות את בית המקדש עוברת דרך לקיחת אחריות אישית מוחלטת על החורבן. כאשר אדם שופט את עצמו, שומר את עיניו ומבין שכל ביקורת שלו כלפי אחרים היא טעות, הוא מסלק את דיני אומות העולם ומקרב את הגאולה.

לבכות על ירושלים מתוך אחריות אישית

רבי נתן מברסלב אומר: אתה רוצה להביא את בית המקדש? אתה רוצה להביא את ירושלים ואת המשיח? עליך לדעת שעליך להתאבל על ירושלים ולראות בצערה, כשהיא בזויה ומופקרת. הדרך לעשות זאת היא לשבת על הארץ בחצות הלילה, לבכות ולהתאבל. אך על מה בדיוק אנו מתאבלים? על העבירות שלנו.

האדם צריך להאמין: "אני מחריב את בית המקדש. רק אני, אף אחד אחר לא, חוץ ממני". כאשר אדם מתאבל על ירושלים, הוא צריך לפשפש במעשיו ולדעת שאם אינו שומר את עיניו - הוא זה שמחריב את ירושלים. על כל ראייה אסורה אנו בוראים סכינים ומביאים רוח טומאה על העיר. רק כאשר אדם מפשפש במעשיו ותולה את החורבן בעצמו, תבוא הגאולה.

לשמור את העיניים ולהיות "אין"

רבי נתן מדגיש שהגאולה תבוא על ידי אדם שאומר: "כל החורבן הוא רק בגללי". אם אדם אחד היה שומר את העיניים באמת, מיד הייתה באה הגאולה. אולם, כאן טמונה בעיה עמוקה: אנו צריכים גם לשמור את העיניים וגם להיות בבחינת "אין".

אדם יכול להגיד: "אני אסגור את העיניים", אבל בתוך תוכו לחשוב שהוא טוב יותר מכולם ושהאחרים גרועים ממנו. זוהי אליה וקוץ בה. מאידך, להגיד "אני אין" ובמקביל לפתוח את העיניים לראיות אסורות - זה בוודאי לא "אין". כי אם באמת היית יודע שאתה "אין", לא היית פותח את העיניים כלל. לכן, העבודה היא לתלות את החורבן אך ורק בעצמנו, שכן לכל אדם, לפי חטאיו, יש חלק בחורבן בית המקדש בכל דור ודור.

סוד המשפט: מדוע אומות העולם שופטים אותנו?

נשאלת השאלה: מדוע באים הגויים ושופטים אותנו? מסביר רבי נתן על פי הפסוק:

"מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע" (קהלת ג', ט"ז)

כאשר אנו שופטים זה את זה בצורה לא נכונה, אנו פוגמים במידת המשפט. כתוצאה מכך, המשפט מתלבש ברשע - בנבוכדנצר, בנאצים, ובאומות העולם שבאים לשפוט אותנו ולרדות בנו. כל זה קורה רק משום שאנו שופטים את חברינו משפטים לא נכונים.

הפתרון לכך הוא שאדם ישפוט את עצמו. כשאדם יושב על הארץ בחצות הלילה ויודע: "כל רגע אני טועה. כל מחשבה שלי, כל שיפוט שלי, כל ביקורת שלי וכל הסתכלות שלי - הכל טעויות, הכל הפוך" - מתוך ההכרה הזו והשפלות האמיתית, מיד תבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו.

---
חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 8
→ חלק קודם
כל החלקים:
חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי)

הירשמו לניוזלטר

קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם