סוד חיותם הנצחית של הצדיקים: מרבי עקיבא ועד פייגא הנביאה

שיעור מס' 12 | * יום ו' פר' בחוקותי, י"ט אייר תשנ"ה - בישיבה (המשך ממס' 11)

מאמר מעמיק על כוחם של הצדיקים האמיתיים שחיים וקיימים גם לאחר הסתלקותם. דרך מסירות הנפש של רבי עקיבא, ייסוריו של רבי אלעזר ברבי שמעון, והקשר המופלא של אמו של רבי נחמן עם הבעל שם טוב, מתגלה כיצד הצדיקים ממשיכים לשמוע, להדריך ולעורר אותנו לתשובה.

לאחר שנפטרו תלמידי רבי עקיבא, רבי עקיבא נותר שורש התורה שבעל פה, וכל התורה עברה דרכו. כשסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, אמר על כך רבי אליעזר הגדול שהדבר קרה משום שהוא לא בא לשמוע את השיעורים. אילו היה בא לשמוע את השיעורים, הוא היה ממתיק את הכל. אדם צריך ללכת לשמוע שיעור תורה גם בשלג ובכפור של הבוקר, כי עם הייסורים הללו הוא יכול לכפר על כל העוונות שלו.

ענוותנותו של בן גרים

רבי עקיבא היה בן גרים. מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין, שדווקא משום כך הוא יכול היה להעביר את כל התורה. רק בן גרים, שיש לו את השפלות והענווה האמיתית, מסוגל להעביר את כל התורה כולה. מתוך אותה ענווה, הוא העביר את התורה לרבי שמעון בר יוחאי.

רבי שמעון בר יוחאי לימד את תלמידיו:

"אנן בחביבותא תליא מילתא"

הכל תלוי רק באהבת חברים. אדם צריך לאהוב את כל החברים שלו, ועל ידי כך עמוד של אש מקיף אותם. מובא בזוהר שכאשר הגיע רבי חייא, עמוד האש לא נפתח בפניו, ורבי שמעון שלח את בנו, רבי אלעזר, שיפתח עבורו את עמוד האש.

ייסוריו של רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר ברבי שמעון שכב בעלייה וסבל ייסורים קשים במשך עשרים ושתיים שנה. כשהיו תולשים לו שערה היה יוצא דם, והדם נשאר טרי. פעם אחת ראתה אשתו שיוצאת לו תולעת מהאוזן והיא נבהלה מאוד. הראו לה בחלום ואמרו לה: "אל תדאגי, לא קרה שום דבר. הגוף שלו יישאר קיים ושלם. התולעת יצאה משום שפעם אחת הוא שמע ביזיון תלמיד חכם ולא מחה, ועל ידי הייסורים הללו הדבר מתכפר לו".

הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת שלאחר פטירתו של רבי אלעזר, לא קברו אותו מיד אלא השאירו אותו בעלייה. אנשים היו באים ועומדים מאחורי הדלת כדי לדון בדיני ממונות. אחד היה אומר "זה גנב לי כסף", השני טען "זה רימה אותי בעסק", ורבי אלעזר היה עונה לאחר פטירתו ופוסק: "פלוני חייב, פלוני זכאי".

בסופו של דבר, אנשים התחילו לקלוט שמשהו אינו כשורה. אדם שוכב שנים בעלייה ומדבר מאחורי הדלת. התחילו להתלחש: "מה קורה כאן? אדם נפטר ולא קוברים אותו? נותנים לו לדבר אחרי המוות? זה לא כבוד לנפטר שהוא צריך לענות לכל אחד ואחד".

פייגא הנביאה והבעל שם טוב

מציאות זו, שצדיקים מדברים גם לאחר הסתלקותם, מצינו גם אצל רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב. כשרבי יודל היה עולה לציון, היה יוצא קול מהקבר, ורבי נתן אמר שיש שם מי ששומע.

כך היה גם עם אמו של הרבי, פייג'לה. היא הייתה הולכת תמיד לקברו של סבה, הבעל שם טוב הקדוש, ומדברת איתו. הייתה אומרת לו: "סבא, אני הנכדה שלך, יש לי שאלות, קושיות ובעיות".

פעם אחת בעלה התעכב ולא הגיע. השמש עמדה לשקוע והיא התחילה לדאוג שמא אריה טרף אותו ביערות שבהם התבודד, או שגוי פגע בו. היא הלכה לקבר הבעל שם טוב, והוא ענה לה: "אל תדאגי, הוא כבר בתוך התחום, הוא יבוא לשבת".

קראו לה "פייגא די נביאה" (פייגא הנביאה). השם פייגי הוא שם מיוחד מאוד, המעיד על נשמה גבוהה ונדירה שבקושי יכולה להתקיים בעולם הזה, נשמה ששייכת לעולמות העליונים.

הצדיקים חיים ושומעים אותנו

כל אחד צריך לדעת שרבי שמעון בר יוחאי חי וקיים, ורבי אלעזר חי וקיים. אפשר לגשת ולדבר איתם, והם שומעים ורואים אותנו. הצדיקים האמיתיים חיים, מדברים ושומעים גם לאחר הסתלקותם.

רבנו אומר שמי שמקורב לצדיק האמת, הפנים שלו יהיו כמו מראה. העיקר הוא שנזכה לראות את הפגמים שלנו, נחזור בתשובה אמיתית, ועל ידי כך נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

חלק 2 מתוך 3 — שיעור מס' 12

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי) | חלק 3