סוד קדושתן של נשות המדבר והאות נון הארוכה

שיעור מס' 28 | * יום ו', פר' פנחס, ט"ז תמוז תשנ"ה (המשך ממס' 27)

המדרש חושף מדוע עיכב הקדוש ברוך הוא את שאלתן של בנות צלפחד ונשות המדבר במשך ארבעים שנה. דרך סוד פרישתו של משה רבנו מן האישה, מתגלה מעלתן העצומה של הנשים שזכו לתקן את עומק הקליפות, ובזכותן קיבל עם ישראל את הארץ.

המדרש אומר שהקדוש ברוך הוא עיכב במיוחד את שאלתן של הנשים במשך ארבעים שנה. הוא סובב את מחשבתן כך שלא יעלה על דעתן ללכת ולשאול את שאלתן, אלא רק בסיום ארבעים השנים במדבר. מדוע? מכיוון שכל זמן שהן לא באו לשאול, השם לא ציווה עליהן להינשא. המדרש מסביר שהדבר נעשה כדי להראות למשה רבנו דבר עמוק, שהרי משה רבנו פירש מן האישה.

כלתו של משה רבנו

הזוהר הקדוש (פרשת נשא, חלק ג') שואל מה קרה כאשר השם אמר למשה "ואתה פה עמוד עמדי". על הפסוק:

"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן"

הזוהר דורש את המילה "כלות" חסר ו', מלשון "כלה". רבי יוסי מלמד שכאשר נכנסה כלה לחופה, היא נכנסה על ידי משה. משה רבנו כביכול מתחתן עם כנסת ישראל, והשכינה הקדושה היא כלתו של משה.

בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, עוד לפני מתן תורה, במעמד הסנה:

"שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ"

באותו רגע הזדעזע כל ההר, וכל כדור הארץ רעד. שאל שר מיכאל לפני הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, איך אומרים לבן אדם לעזוב את הבית? הרי אם אתה רוצה לסתור אדם, ייסתר העולם כולו! אדם שאין לו שלום עם אשתו, העולם נחרב. הרי נאמר 'זכר ונקבה בראם ויברך אותם', ואיך אתה אומר לו לעזוב את אשתו?". ברגע שאדם באמת עוזב את אשתו, כל כדור הארץ מזדעזע.

ענה לו הקדוש ברוך הוא: "הוא לא עוזב את אשתו. האישה היא בחינת 'שכינה תתאה' (שכינה תחתונה), ואני רוצה כעת שהוא ידבק ב'שכינה עילאה' (שכינה עליונה)". הגיע השעה שמשה רבנו יתחיל להידבק בשכינה העליונה, וזהו סוד הציווי "של נעליך".

קדושתן העצמית של נשות המדבר

כאן חוזר המדרש לאותן נשים שחיכו ארבעים שנה. הקדוש ברוך הוא סיבב את מחשבתן במשך ארבעים שנה כדי להראות למשה רבנו דבר פלא. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אתה, משה רבנו, נישאת ואחרי זה פרשת מן האישה על פי ציווי. אבל בוא תראה פה נשים פשוטות, שלא נצטוו בכלל, ופרשו מעצמן". הן לא רצו שום חיי נישואים גשמיים, אלא רצו להתקדש קודש קודשים להשם יתברך.

מסביר על כך ה"היכל הברכה" מקומרנא את הפסוק הנאמר על בנות צלפחד:

"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה"

במילה "נתון" ישנה נ' סופית ארוכה (נ' רבתי). מה מסמלת אותה נ' ארוכה? ה"היכל הברכה" מסביר שהנשים הללו זכו למדרגה של לעתיד לבוא, למדרגת "אשת חיל עטרת בעלה".

האות נ' הארוכה, היורדת למטה משורת הכתב, מראה שהן ירדו עד לעומק הקליפות ותיקנו אותן. הן זכו לשרוף את כל הקליפות, שעליהן נאמר:

"וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ"

הן זכו באמת לשרוף את כל בית עשו, ודווקא בזכות קדושתן ומסירותן של אותן נשים, זכינו לקבל את ארץ ישראל.

חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 28

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4