סוד השכמת הבוקר: לברוא את השחר מחדש

שיעור מס' 30 | * יום ג' פר' מטות, כ' תמוז תשנ"ה - שיעור בוקר בישיבה

האדם אינו רק מתעורר אל הבוקר, אלא בכוחו לברוא את השחר מחדש. דרך השכמה לעבודת הבורא, שירה ותפילה, אנו מתקנים את המרכבה העליונה וממשיכים את השראת השכינה, שקדושתה נותרה נצחית בירושלים מאז ימי שלמה המלך.

"יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר" (שולחן ערוך, אורח חיים א, א).

כאשר האדם קם בבוקר לעבודת השם, הוא אינו רק מתגבר על טבעו, אלא הוא פועל תיקון עצום בעולמות העליונים. בכל תפילה במהלך היממה אנו מתקנים חלק אחר בחיות הקודש שבמרכבה העליונה: בתפילת שחרית בבוקר אנו מתקנים את פני האריה שבמרכבה, בתפילת מנחה אנו מתקנים את פני השור, בתפילת ערבית את פני הנשר, ובקימת חצות הלילה אנו מתקנים את פני האדם שעל הכיסא.

על ידי ההתגברות והקימה הזו, האדם זוכה להיות בבחינת "מעורר השחר".

לברוא את העולם בכל יום מחדש

טעות היא לחשוב שהעולם נברא פעם אחת בנקודת התחלה מסוימת, ופשוט ממשיך להתנהל מאליו עד שיגיע לנקודת הסיום שלו. האמת היא שהעולם נברא בכל יום מחדש, והבוקר נברא בכל יום מחדש.

מי בורא את הבוקר? אלו שקמים ומשכימים קום. ברגע שהאדם קם לעורר את השחר, הוא ממש בורא אותו. את השחר בוראים אלה שקמים בבוקר, שמנגנים, ששרים, שמתפללים ושבוכים להשם יתברך.

ההנהגה של העולם כולו תלויה באותם משכימי קום. ככל שיש יותר אנשים שמתפללים, שרים, בוכים ומנגנים להשם בבוקר, כך העולם יתנהל יותר כסדר. הכל נקבע ומושפע לפי עוצמת עבודת הבוקר של עם ישראל.

קדושתה הנצחית של ירושלים

כאשר אנו מתפללים, ובמיוחד כאשר מתפללים בירושלים, עלינו לכוון ולהתחבר לקדושתה הנצחית של העיר. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (סוף פרק ו') מסביר את ההבדל העצום בין קדושת ירושלים והמקדש, לבין קדושת שאר ארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ כמו שביעית ומעשרות.

ישנם סוגים שונים של קדושה. קדושת ארץ ישראל שקידשו עולי מצרים בראשות יהושע בן נון, הייתה תלויה בכיבוש ובכך שעם ישראל גר בארץ. ברגע שגלו ישראל בחורבן בית ראשון, בטלה הקדושה הזו. לעומת זאת, הקדושה שקידש שלמה המלך את ירושלים ואת מקום המקדש היא קדושה ראשונה שקידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.

מדוע קדושת ירושלים אינה בטלה לעולם? משום שקדושת המקדש וירושלים נובעת מהשראת השכינה. השכינה אינה תלויה בשאלה אם עם ישראל גר שם באותו זמן או לא.

"והשמותי את מקדשיכם" - קדושה גם בשממון

ברגע שנבנה בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך, ירדה השכינה לעולם ושרתה במקום. פוסק הרמב"ם: מאז שירדה השכינה, היא מעולם לא סרה משם. השכינה נמצאת בין החומות, במקום שבוודאי קידש שלמה המלך.

הקדושה הזו הייתה קיימת עוד מזמן בריאת העולם, אך על ידי בניין בית המקדש היא התחזקה ביתר שאת וביתר עוז. מאז, הקדושה הולכת ומתחזקת מיום ליום יותר ויותר על ידי התפילות של עם ישראל.

אפילו בזמן החורבן, השכינה אינה בטלה. התורה אומרת:

"וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (ויקרא כו, לא)

ודורשים חז"ל: אף על פי שהם שוממים, בקדושתן הם עומדים. השכינה לא זזה ממקומה, והיא ממתינה לנו שנתעורר, נשכים קום, ונברא את השחר מחדש בשירה ובעבודה, עד לבניין השלם במהרה.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 30

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2