סוד זוהמת הנחש ולידת מלך המשיח

שיעור מס' 66 | *(המשך ממס' 65) יום ה' פר' עקב, אור לי"ז מנחם אב תשנ"ו - בישיבה

שיעור מעמיק על המאבק הרוחני בזוהמת הנחש, גזירת ששת אלפים שנה, וסוד לידתו של משיח ביום חורבן בית המקדש. דרך מדרש פליאה על היהודי והפרה, מתבאר סודם של ש"ך ניצוצי הקדושה שעל כל אדם לברר בחייו.

אדם צריך לשמור את העיניים שלו בעצמו. אפילו כשהוא נוהג, כשהוא עוצר במעבר חצייה, עליו לסגור את העיניים או להחזיק איזה ספר. גם אם יצפצפו לו מאחור, או שיעמוד תמיד אחרי מישהו וייסע רק כשההוא נוסע – העיקר לשמור את העיניים. יש מיליון עצות לדבר הזה, עד שאדם יפתח חושים מיוחדים ויוכל לנסוע בעיניים עצומות.

כשאדם מבין שזה כל הניסיון וזו כל המלחמה פה, הוא מבין שזו ההתחלה של כל ההתחלות. הזוהר הקדוש מגלה לנו סוד נורא: הנחש בולע את הנשמה, נושך את האיילה, ואז האיילה יולדת. המשמעות היא שכל נשמה שיורדת לעולם מתעברת בתוך גוף של נחש. הגוף נולד בתוך "זוהמת הנחש", וכל תאוות הממון והאכילה נובעות משם.

קיצור שנות הנהגת הנחש

מחטא אדם הראשון נגזרה גזירה שהעולם יהיה תחת הנהגת הנחש שבעת אלפים שנה, והנחש יוליד את הגופים במשך כל התקופה הזו. אך באו הנביאים והצדיקים, כמו ישעיהו הנביא, ופעלו את הסוד של:

"בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה"

הם פעלו לצמצם את הנהגת הנחש באלף שנה, כך שהגופות ייוולדו במשך ששת אלפים שנה בלבד, ובסיומם יתגלה משיח ותהיה גאולה. אי אפשר היה לסבול את הטומאה שגוברת מיום ליום, עד כדי כך שפשוט אסור לצאת לרחוב – זה בבחינת ייהרג ובל יעבור. כשאדם שורף את המוח ואת הכול בראיות אסורות, הוא כבר לא יכול ללמוד או להתפלל לאחר מכן.

געיית הפרה וחורבן המקדש

כאן אנו מגיעים לסוד גדול ונורא של שבירת הכלים. לאחר חטא עץ הדעת, על ידי פיתוי הנחש, התפזרו ש"ך (320) ניצוצי קדושה ונפלו לקליפות.

המדרש (איכה רבה א, נא) מספר על יהודי אחד שהיה חורש את שדהו. הוא כלל לא ידע שיש מלחמה בארץ ישראל ושעומדים לשרוף את בית המקדש. הוא חורש וחורש, ופתאום הפרה שלו גועה. עובר שם ערבי אחד, שהיה בקיא בקולות של החיות, ושואל אותו: "איזה עם אתה?". היהודי משיב: "אני יהודי".

אומר לו הערבי: "תפסיק לחרוש, תתיר את המחרשה ואת השוורים שלך. בית המקדש שלכם נשרף ונחרב עכשיו!". שואל אותו היהודי: "איך אתה יודע את זה?". עונה לו הערבי: "אני רואה זאת לפי הגעייה של הפרה שלך. הפרה שלך בוכה על בית המקדש". הפרה מרגישה את מה שהאדם לא מרגיש. השם יתברך נתן רגש לחיות.

לידתו של מנחם בן חזקיה

לא עוברת דקה או שתיים, והפרה נותנת געייה נוספת. אומר לו הערבי: "תקשור מחדש את המחרשה, תאסור את השוורים ותמשיך לחרוש בשמחה. נולד המשיח שלכם!". באותה שנייה של געייה, הגיעה שנייה של שמחה ונולד מלך המשיח.

הערבי, שהיה לו חוש טלפתי לראות מסוף העולם ועד סופו, אמר לו שהמשיח נולד בבית לחם שביהודה, ששמו מנחם, ושם אביו חזקיה.

הלך אותו יהודי, קנה "לבדים" (חיתולים של תינוקות), ונסע ממדינה למדינה עד שהגיע לבית לחם. הוא התחיל למכור את החיתולים, וראה אישה אחת שעומדת בצד ולא קונה כלום. הוא שאל אותה: "גברת, למה את לא קונה?". ענתה לו: "הבן שלי נולד עם מזל רע מאוד. ביום שהוא נולד, נחרב בית המקדש. אני לא יכולה להסתכל עליו ולא מסוגלת לקנות לו בגדים".

סוד ש"ך הניצוצות

שאל אותה היהודי: "איך קראת לו?". ענתה: "מנחם בן חזקיה". הוא הבין מיד שהגיע לכתובת הנכונה. הוא שכנע אותה שאין זה אשמת התינוק שבית המקדש נחרב, ונתן לה חיתולים בחינם, תוך שהוא רושם את הכתובת המדויקת כדי לחזור ולבקר.

כעבור כמה ימים חזר היהודי לאותו בית, אך התינוק איננו. אמרה לו האם: "מאז שנכנסת הביתה עם החיתולים, פרצה רוח סערה נוראה, הוריקן, והעיפה את התינוק. הכול נעלם".

מסביר הזוהר הקדוש את סוד הדברים: מי הוא אותו "מנחם בן חזקיה"? המילים 'מנחם בן' עולות בגימטריה 190, והשם 'חזקיה' עולה 130. יחד הם בדיוק 320 – ש"ך ניצוצות של דינים. מנחם בן חזקיה צריך בכל דור ודור ללקט את הניצוצות הללו.

כל התאוות, הניסיונות, הראיות האסורות והמחשבות הלא טובות – הכול מגיע מאותם ש"ך ניצוצות. כל החיים שלנו נועדו לתקן את הניצוצות הללו, כדי להפוך את הדין לרחמים ולהביא את הגאולה השלמה.

חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 66

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4