סוד קולות מתן תורה: המאבק בין יתרו לבלעם
שיעור מס' 66 | *(המשך ממס' 65) יום ה' פר' עקב, אור לי"ז מנחם אב תשנ"ו - בישיבה
בשעת מתן תורה, קולו של השם הדהד מסוף העולם ועד סופו והחריד את אומות העולם. בעוד שבלעם הרשע ניסה לקרר את ההתלהבות ולתרץ את הדברים, יתרו הבין את האמת הנצחית ובחר ללכת אל משה רבנו. מאמר מרתק על ראיית הקולות, סוד האמונה והסכנה שבהקשבה לאפיקורסים.
"שניתנה התורה לישראל היה קולו הולך מקצה העולם ועד סופו."
כאשר ניתנה התורה, קולו של הקב"ה הדהד בכל העולם כולו. פתאום, אדם שהולך לרצוח שומע קול אדיר: "לא תרצח!". אדם שפורץ לכספת בנק ובא לקחת את הכסף, ופתאום צועקים לו משמיים בכל השפות: "לא תגנוב!". כל הגנבים והרוצחים בעולם נבהלו וראו שזהו סוף העולם, הרי אי אפשר לחיות ככה. הם חשבו לעצמם: "וחי בהם - ה' רוצה שכולנו נמות ברעב? הרי הבנקים הבינלאומיים מבוטחים, אז מה יקרה אם ניקח קצת?".
הם החליטו לשלוח נציגים. כל קבוצה שלחה נציג – נציג מהגנבים, נציג מהרוצחים. באמצעות כישופים ושמות טומאה הם עפו באוויר והגיעו כולם אל בלעם הרשע. "מה קורה פה? סוף העולם הגיע?" הם זעקו. "כבר אלפיים וחמש מאות שנה שאנחנו חיים בשקט, גונבים ורוצחים בנחת, ופתאום שומעים קולות כאלה! האם ה' מתחיל שוב מבול? בלעם, תן לנו עצה, מה עושים?".
עצת בלעם: לקרר את ההתלהבות
בלעם הרשע, שהיה למדן גדול, הרגיע אותם: "שקט, אין לכם מה להתרגש. הדבר הזה בכלל לא שייך אליכם. ה' למבול ישב, ה' מלך לעולם - אין לכם מה לפחד! שמעתם דרשה נפלאה, אז מה? ה' דיבר, למה אתם מתרגשים?".
האומות עדיין חששו: "אמנם שמענו שה' נשבע שלא יביא מבול של מים, אבל אולי יביא מבול של אש, כמו שהמטיר על סדום ועמורה אש וגופרית מן השמיים?".
בלעם הסביר להם את ההיגיון: "בסדום מדובר היה בארבע ערים בלבד, אבל כאן עשרת הדיברות נאמרו לכל העולם כולו. ה' לא יחריב את כל עולמו בבת אחת. הוא יכול לעשות רעידת אדמה במדינה אחת, או לשלוח אסון מקומי כמו שריפה או שיטפון, אבל את כל העולם כולו הוא לא יהפוך". כך הצליח בלעם לקרר את פחדם ולבטל את ההתעוררות שלהם.
מדוע הוצרכו לראות את הקולות?
מסופר על ה'שפת אמת' שפעם ישב בקבלת קהל, והבחין באדם בעל חזות של אפיקורוס הממתין בתור. שאל אותו הרבי: "מה לך אצלי? האם יש לך ילדה חולה? אישה חולה?". ענה לו האיש: "לא! יש לי קושיה עצומה שאני חייב לשאול. כתוב במתן תורה 'וכל העם רואים את הקולות'. בשביל מה צריך לראות את הקולות? לא מספיק ששמעו 'לא תרצח' ו'לא תגנוב'?".
אמר לו ה'שפת אמת': "אחסוך לך את התור הארוך ואענה לך מיד. בשביל אפיקורוס כמוך, היה צריך להראות את הקולות!".
הסביר לו הרבי: "גם בזמן משה רבנו היו אפיקורסים. אם הם היו רק שומעים את המילים, הם היו מפרשים אותן הפוך. הם היו אומרים ששמעו 'לו תרצח' (עם האות ו') – כלומר, ציווי לרצוח את מי ששונא אותך ויורד לחייך. או 'לו תגנוב' – אם אתה רעב וצריך לחתן ילדים, מותר לך לשדוד בנק בינלאומי בז'נבה שממילא מבוטח. יש המון היתרים שאפיקורסים יכולים להמציא. לכן, ה' הראה להם את האותיות ל' וא' מאירות באש: 'לא תגנוב', 'לא תרצח', כדי שלא יוכלו לעוות את הדברים".
המעקב אחר האמת עד להר סיני
בעוד שכל העולם נסע לבלעם כדי למצוא תירוצים, יתרו פעל אחרת. כיום, ישנם אמצעים טכנולוגיים משוכללים לאיתור. אדם משלם לחברת ביטוח, מצמיד מכשיר קטן לרכב, ואם הרכב נגנב – המכשיר משדר ללוויין.
מסופר על אדם שעובד בחברת איתור כזו, שהיה באמצע חתונה במודיעין. פתאום הוא מקבל קריאה שגנבו טרקטור ענק באזור. הוא יצא מיד לדרך, כשהמוקד מכוון אותו דרך מפות מדויקות: "תיכנס לשביל עפר, סע בלי אורות". הוא נסע בחושך מוחלט, עד שאמרו לו: "אתה עומד עשרה מטרים מולו". כשהדליק את הפנסים, ראה גוש שחור ענק והגנב קפץ וברח.
במקרה אחר בדרום, גנבו גנרטור בשווי מיליון וחצי דולר. הגנבים העמיסו אותו על משאית ונסעו. השומרים טענו שהמשאית נסעה צפונה, אך על המסך במוקד ראו בבירור שהיא נוסעת דרומה. כיוונו את הסייר לתוך מושב מסוים, עד שאמרו לו: "אתה עומד מטר מהגנרטור". הסייר אמר: "אני לא רואה כלום, רק מלבן ענק של חבילות קש בגובה עשרה מטרים". כשהתחילו להזיז את הקש, מצאו את הגנרטור מוחבא בפנים. הטכנולוגיה של היום יודעת להצביע בדיוק מאיפה משדרים כל דבר.
באופן רוחני, יתרו קלט את ה"שידור". הוא הבין שמתן תורה מגיע מהר סיני. ליתרו לא היו קושיות, ולכן הוא לא היה צריך לנסוע לבלעם. הוא רצה לשמוע את הקולות ולראות את האש הגדולה שירדה על ההר.
האש שבערה עד חודש ניסן
רש"י במסכת תענית מגלה לנו סוד עצום: האש על הר סיני לא בערה רק ארבעים יום. היא המשיכה לבעור במשך תשעה חודשים ושלושה שבועות, עד א' בניסן, יום הקמת המשכן!
כל זמן שלא היה משכן שיצמצם את הדיבור, כל מצווה שה' לימד את משה – הלכות יום הכיפורים, כשרות, בניית המנורה והשולחן – נאמרה בקול אדיר שהדהד מסוף העולם ועד סופו בכל השפות. רק כשהוקם המשכן, זזה השכינה מן ההר וישבה על הכפורת, והקול הצטמצם אל תוך אוהל מועד שרק משה ישמע.
הכתובת האחרונה של עבודה זרה
יתרו היה כומר עליון, "האפיפיור של כל האפיפיורים". הוא הכיר את כל סוגי העבודה הזרה בעולם – של אש, של מים, של רוח. הוא ידע להתאים לכל אדם את הכישוף והסגולה המדויקים לו לפי הזמן והמקום. מי שהגיע ליתרו, הגיע לתחנה האחרונה והיה חייב להיוושע.
אך דווקא יתרו, שהכיר את כל הכוחות הללו, הבין שהכל שקר. הוא ידע שכישופים וסגולות הם כוחות זמניים שה' נתן בעולם כדי לנסות אותנו, אך הם אינם אמת נצחית. מה שעובד לאדם אחד במקום מסוים, לא יעבוד לבנו במקום אחר, וכל דת מתפצלת לאלפי כיתות.
לעומת זאת, התורה שלנו היא נצחית. "לנו יש את התורה, זה לנו ולבנינו ולבני בנינו עד סוף כל הדורות. אותה שבת, אותם תפילין, אותה תפילה – זה לא משתנה!".
לכן, כששמע יתרו את קול ה', הוא הכריז: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים". הוא ביטל את כל העבודות הזרות והלך אל משה רבנו.
למי הולכים כששומעים את האמת?
הטעות הגדולה של אומות העולם הייתה הכתובת שאליה פנו. אדם שומע דרשה נפלאה, מתעורר לאמת, שומע חידוש שנוגע בנשמתו – ולאן הוא הולך? הוא הולך לאיזה רשע או אפיקורוס ושואל אותו: "מה אתה אומר על החידוש הזה?". והרשע מיד מקרר אותו: "זה שום דבר, זה מצוץ מהאצבע, הוא לא יודע מה הוא מדבר".
כך עשה בלעם לכל העולם, ובכך ביטל את ההתעוררות שלהם ממתן תורה. אבל יתרו לימד אותנו את החכמה האמיתית: כשאתה שומע את קול ה', אל תלך לבלעם. רוץ ישר אל משה רבנו.
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 66
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם