התבודדות בלי סכנה

אחד מספורי המופת הנפלאים הוא הספור הבא. בספור שלפניכם מובא מעשה שספר בעל המעשה רבי דוד בן נאים שליט"א ממודיעין עלית, ובו חזוק עצום לכך שהצדיק שומר על מי שמזכיר את שמו, באופן פלאי ונגד כל הנהגת הטבע.
מורנו הרב אמר פעם: "מי שחושב עלי, אני חושב עליו. מי שמתפלל עלי, אני מתפלל עליו. ומי שקורא לי, אני נמצא לידו". כך בדיוק הרגיש רבי דוד בן נאים בשעה שהכלב האימתני רץ לעברו. והנה לפניכם הספור המפלא.
"אני מתגורר במודיעין עלית בשכונת ברכפלד, ואני רגיל ב"ה להתבודד בשדות שבין רחוב רבי עקיבא בברכפלד לבין הכפר הערבי הסמוך "דיר קדיס". בין ברכפלד לבין הכפר הערבי יש גדר, אולם עד הגדר ישנו שטח גדול שאפשר להתבודד בו בשלוה, ומעטים הם בני הישוב שמסתובבים שם.
באחת הפעמים התקדמתי אל עבר הגדר, ולפתע יצא לעברי אדם מפחיד ואמר לי שאני אסתלק מכאן, ואם לא הוא ישחרר את הכלב הגדול שלו שהוא מסוכן ויכול לשסע בני אדם. אותו אדם יצא מאיזו סוכה קטנה שהיתה בקצה השדה, ומעולם לא התקרבתי לשם, היו שאמרו שגרים באותה סוכה אנשים מפוקפקים, אך כעת שברתי את הפחד והתקרבתי למקום. בתגובה לאיומיו והפחדותיו אמרתי לו שזהו שטח צבורי ולא רכוש פרטי שלו, ולכן, לי מותר להסתובב כאן כאות נפשי, ואלו לו אסור לשחרר בעל חיים מסוכן.
הוא הוציא טלפון מהכיס ואמר לי שהוא מקליט אותי וכל מלה שלי יכולה לסבך אותי, אמרתי לו שאני לא מפחד מהאיומים שלו ולא מההקלטות שלו, ואם הוא יעשה עוד טעות קטנה אני אאלץ להזמין לו משטרה ואז באמת לא יעזרו לו ההקלטות שלו.
הוא אמר לי שהוא עכשיו משחרר את הכלב שישסע אותי חס ושלום, ואני מהרתי לחייג למשטרה. המוקדן בתחנת המשטרה אמר לי שהוא מכיר את האדם הזה והוא ידוע להם כבעיתי, אך בכל זאת שלחו ניידת כדי להרגיע אותו שלא יזיק לי. כשהגיעה הניידת, הסביר לו השוטר בעדינות שאסור לו לשחרר כאן בעל חיים מסוכן, וכי כל נזק שחלילה יהיה יגרום לכתבי אישום נגדו, ולאחר מכן פנה אלי ואמר לי שאמנם מבחינה חוקית אני צודק, אך בחיים אל תהיה צודק, תהיה חכם. והחכמה עם האדם המסוכן הזה היא לשמור מרחק. קבלתי את המסר והתרחקתי.
למחרת בערב הלכתי שוב להתבודד באזור, והנה ראיתי מרחוק שהסוכה של אותו אדם ריקה וכי אין שם איש. החלטתי להתקרב, בעקר בכדי לשבור את הפחד ולרסק את היראות הנפולות, אלא שכנראה שהתקרבתי יותר מדי. הכלב הענק שמע את פסיעותי ורץ במהירות לעברי כשהוא מזנק ומתכוון ממש להסתער עלי ולקרוע אותי לגזרים.
הבנתי שאני זקוק לנס. ניידת משטרה כבר לא תציל אותי, ומי יודע אם אשאר בחיים אחרי סעודתו של הכלב האכזר, כבר דמינתי בעיני רוחי איך מתנדבי זק"א מגיעים לאסוף פסות ושאריות מגופי, והבנתי שהסכנה כפולה משום שבעל הכלב אינו באזור, ואם היה באזור אולי היה מרחם עלי ועוצר את הכלב.
בשניות שנותרו לי, כשאני רועד כעלה נדף ושני דא לדא נקשן, הצלחתי לומר "רבונו של עולם, תציל אותי בזכות רבי אליעזר בן עטיא". באותו רגע הייתי עד לנס כדגמת השומר בתקופת רבי מאיר בעל הנס, שכאשר אמר "אלקא דמאיר ענני" נצל מהכלבים האכזריים.
הכלב הענק קפא על מקומו כשהוא במרחק של מטרים ספורים ממני, התרחק שני מטרים אחורה, והתישב בעדינות כשהוא מביט בי, ובעיניו מבט שאומר "יכולתי לבלוע אותך אבל עשית משהו שיותר חזק מכל כחות הרוע שבי". כך נמשך המצב דקות ארכות, אני התישבתי על הסלע הסמוך, והכלב יושב במרחק של כמה מטרים ממני, ושנינו שותקים. הצלחתי לסדר את נשימותי ולחזור לעצמי, ובתוך כך הופיע לא אחר מאשר בעל הכלב.
הוא התקרב לכוון הסוכה שלו, ונדהם לגלות שהכלב רובץ לידי ואני יושב רגוע ומביט בו. הוא אמר לי שיש לי נס, משום שזהו כלב שמירה מהסוג המסוכן ביותר שיש, וכבר כמה תיקים במשטרה נפתחו לו בגלל התפרעותו של הכלב אשר אולף במיוחד לתקיפת אורחים בלתי קרואים.
אמרתי לו שכבר שעה שלמה אנחנו יושבים ומחיכים אחד לשני, והוא לא היה מסגל להאמין, כנראה חשב שאני איזה צדיק נסתר מספורי הבעל שם טוב, לו רק ידע, היה מבין שאני תלמיד של צדיק מצדיקי הדורות, אשר די בהזכרת שמו לישועה וכבר רואים נסים למעלה מדרך הטבע.
מתוך הספר "פלא עליון חלק ג"
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם