סוד אור התורה: הדרך להתגלות השכינה

שיעור מס' 110 | קלטת 110 יום ד' פר' ואתחנן, י' מנחם אב תשנ''ז - שיעור בחומה השלישית בפתיחת ישיבת בין הזמנים לצעירי החבורה דישיבת ברסלב נחמת ציון שובו בנים (המשך במס' 111)

השמש ותאורת החשמל אינם האור האמיתי של העולם – רק התורה הקדושה יכולה להאיר את עינינו. מאמר מיוחד על פי דברי הרמח"ל ורבי נחמן מברסלב, המסביר כיצד לימוד התורה הוא המפתח היחיד שמאפשר לשכינה להתגלות אלינו ולרומם אותנו מהחושך.

בעוונותינו הרבים, החן האמיתי של ישראל נפל, ורק התורה הקדושה יכולה להעלות אותו חזרה. הרמח"ל מסביר זאת היטב בספרו "תיקונים חדשים", שנכתב בדומה ל"תיקוני הזוהר" של רשב"י מתוך התגלויות עליונות. בתיקון החמישים, דברי הרמח"ל שופכים אור נפלא על דברי רבינו הקדוש ומגלים לנו סודות עצומים.

הרמח"ל מדבר על הפסוק "ונראתה הקשת בענן". הקשת מסמלת את השכינה הקדושה. אך למי השכינה מתגלית? אדם רוצה לראות את השכינה, אך היא מתגלית רק למי שנפקחו עיניו לראות באור התורה. רק כאשר אדם לומד תורה, הוא מסוגל לראות את השכינה עומדת מולו, כפי שנאמר:

"כי נר מצווה ותורה אור"

התורה היא זו שעושה לאדם אור. הרי "מלא כל הארץ כבודו", השכינה נמצאת בכל מקום, אז מדוע איננו רואים אותה? משום שאנו שרויים בחושך. שמש או תאורת ניאון אינם נחשבים לאור אמיתי – האור האמיתי היחיד הוא אור התורה.

לצאת מהמחשכים

כאשר אדם שרוי בצער, הוא אינו רואה דבר, הכול חשוך בעדו. אדם שיושב באבלות על הארץ ובוכה, אינו רואה שום אור. ברוך השם, אצלנו כולם חיים עד מאה ועשרים, אך מבחינה רוחנית אנו נמצאים בחושך, איננו רואים את השכינה. כפי שאמרנו בקינות של תשעה באב: "במחשכים הושיבני כמתי עולם". מי שאינו לומד תורה, אין לו שום אור.

על אדם כזה מביא רבינו (ליקוטי מוהר"ן, תורה ט') את הפסוק:

"מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה"

מדוע עבודתו הרוחנית של מי שאינו לומד תורה נחשבת לתועבה? הגמרא במסכת נדרים מסבירה שהמילה "תועבה" מורכבת מהמילים "תועה אתה בה". כאשר אדם אינו לומד תורה, העבודה הרוחנית שלו תועה בדרך, היא הולכת לאיבוד ואינה יודעת כיצד לעלות.

עולם מלא של ישועות

העבודה הרוחנית של היהודי היא עולם מלא, היכל שלם ומציאות אדירה. בכוחה להביא את הגאולה ולפעול ישועות עצומות לעם ישראל ולכל אדם בפרט. אנו מבקשים "אתה חונן לאדם דעת" כדי לקבל מוח חדש, שכל חדש. אך כדי שהדברים יפעלו את פעולתם, הם צריכים לעלות לשורשם.

כאשר חסר אור התורה, האדם משוטט ממקום למקום. הוא אינו רואה כיצד לעלות למעלה ולהיכנס לפני ולפנים. אפילו המלאכים אינם יכולים להעלות אותו. בחור צעיר אולי אינו מרגיש זאת; הוא רואה עולם ורוד וחושב שהכול שלו, אך באמת, כדי לבקוע רקיעים ולפעול ישועות, זקוקים להכוונה. ללא תורה, האדם הוא בבחינת "תועה בה" – הוא הולך ומשוטט ואינו מוצא את הפתח לעלות.

הדרך אל עץ החיים

לעומת זאת, כאשר אדם מחובר לאור התורה, התורה מאירה לו את הדרך. בזכות אור התורה, הוא הולך ועולה ישירות לשורשו העליון ופועל שם את כל התיקונים.

על אדם כזה נאמר "ונראתה הקשת בענן" – השכינה מתגלית אליו. הוא מתדבק בה והולך בקו ישר. הוא הולך בעקבות התורה, וזהו הדרך הישר, סוד עץ החיים שכולו טוב בלי רע. מי שהולך בדרך זו, התורה מטהרת אותו מחטא עץ הדעת והוא זוכה לתיקון האמיתי והשלם.

לאור זאת, עלינו להבין שאין דבר כזה "קשה ללמוד תורה". הקושי נובע רק מחוסר ידיעה, מחוסר השקפה ומחוסר אמונה בגדולתה של התורה. לאף אחד לא באמת קשה ללמוד. הרי לאדם יש שעות רבות פנויות ביום, ולעיתים הוא אינו יודע מה לעשות בהן, מסתובב וטועה לכאן ולכאן.

העצה היא פשוטה: קח ספר לידיים! קח "ליקוטי הלכות", קח חומש, קח מדרש מבואר. אם קשה לך ללמוד גמרא, קרא את המדרשים על פרשת השבוע, קרא סיפורי צדיקים. העיקר הוא להכניס את אור התורה לחיים, כי רק דרכו נוכל להאיר את דרכנו ולזכות להתגלות השכינה.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 110

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2