סוד הניגון: כוחה של המנגינה בכיבוש הארץ ובבניין הבית

שיעור מס' 118 | *אור לו' כסלו תשנ"ח - אירוסין בבית הרב בחומה

הרב אליעזר ברלנד מסביר את כוחו העצום של הניגון, החל מהורדת נשמות חדשות לעולם ועד לכיבוש הארץ על ידי דוד המלך. המאמר חושף כיצד החטא גורם לאיבוד הניגון הפנימי, וכיצד סוד הנישואין וחיבור הערבה לארבעת המינים מחזירים לאדם את קול הנועם והשמחה.

כל השאיפה שלנו ושאיפת נפשנו היא לקרב נפשות לעולם ולהיות שמחים. כל נשמה שיורדת לעולם היא אור חדש לגמרי, בבחינת "אור חדש על ציון תאיר". אנו מתפללים שיבואו נפשות רבות יותר ויותר, ביתר שאת וביתר עוז.

כך חוזר חלילה – אנו נביא נפשות גדולות, ואחריהן ירדו נשמות עוד יותר גדולות, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (אוצר הנשמות). ישנן נשמות נפלאות שעוד לא התגלו כלל מאז בריאת העולם, ואולי נזכה שבדור הזה הן יתגלו, ידריכו אותנו וימצאו עבורנו את הדרך לגלות את האור.

סוד קול הנגינה ורוח הנבואה

הדרך לגלות את האור עוברת דרך הניגון. רוח הנבואה נמשכת על ידי קול של נגינה, ולכן אדם צריך שיהיה לו את קול הנגינה. הלוויים היו מנגנים בבית המקדש, ועל דוד המלך נאמר שידע לנגן. לא כל אחד יודע לנגן, אך הדיבור עצמו צריך להיות של נגינה, ואפילו הלבוש של בן אדם הוא בחינת נגינה.

דוד המלך היה "נעים זמירות ישראל", כל המציאות שלו הייתה נועם. הוא היה מתפלל בנעימות של נצח, בבחינת:

"וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (תהלים צ', י"ז).

אדם בא לעולם כדי לראות את הניגון הזה. נתנו לו את החיים כדי לחיות את הניגון. מובא בתיקוני הזוהר על הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", שהנהר הזה הוא הניגון. הקב"ה משקה את גן עדן על ידי הניגון. המשמעות היא שכל מה שאדם מדבר וכל מה שהוא חושב, חייב להיות מלווה בניגון.

כיבוש הארץ והניצחון על ידי ניגון

כאשר אדם חי בניגון, הוא משקה את הגן, ואז יעקב מתגבר על עשיו. נאמר "הקֹל קול יעקב" – זהו קול של נגינה. יעקב אבינו כולו ניגון, הוא מדבר בניגון. אפילו כשהוא פונה ליצחק הוא אומר "יקום נא אבי" – הכל נאמר בניגון של קדושה.

רק על ידי הנגינה אפשר לעכב את הסטרא אחרא. רבינו אומר שמשיח יכבוש את אומות העולם רק על ידי נגינה. כל מה שאדם כובש, זה רק דרך הניגון. כך מצינו אצל דוד המלך, שהיה מנגן בכינור ונבל. ראשי התיבות של כינור נעים עם נבל יוצרים את המילה כנען.

הכיבוש העיקרי של ארץ כנען היה על ידי נגינה. דוד המלך זכה לכבוש את הארץ עם הניגון של "נעים זמירות ישראל". כדי לכבוש את הארץ עד נהר פרת, צריך קול של נגינה כה עוצמתי, שכולם יסכימו ויכירו בו.

איבוד הניגון בחטא והשבתו בחופה

כאשר אדם הראשון חטא, הוא איבד את קול הנגינה, כפי שאמר:

"אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא" (בראשית ג', י').

אדם שחוטא מאבד את הנגינה. כל פגם בברית, כל פתיחת עין למראות אסורים, מאבדת לו את הניגון. על ידי החטאים הכל שוקע ויורד מטה מטה.

אך החתונה והנישואין מחזירים לאדם את כל הנגינה. לכן המנהג הוא להביא כלי זמר לחתונה, לנגן ולשיר. האחדות והקשר בין איש לאישה נוצרים רק על ידי ניגונים. לכן בחתונה צריך לנגן כמה שיותר, כי על ידי כלי הזמר נמשך הניגון מחדש, וזה מתקן ומחזיר את קול הנגינה שאבד.

סוד הערבה: להשלים את הטעם והריח

לאחר החטא, עשה הקב"ה לאדם ולאשתו "כותנות עור". זהו סוד האהבה וסוד הערבה. לערבה בפני עצמה אין טעם ואין ריח, אך כאשר לוקחים אותה ומחברים אותה עם האתרוג, הלולב וההדס, מכניסים בה טעם וריח.

זהו סוד הנישואין. לפעמים אדם מרגיש שאין בו טעם ואין בו ריח, אך כשהוא מתחתן – לאיש חסר משהו, לאישה חסר משהו, והם משלימים זה את זו. כל אחד עובד עם כל הכוחות כדי להשלים את השני, לעזור לו ולרומם אותו. ביחד נוצר טעם וריח, ונוצר ניגון שבו כל אחד מרים את הראש של השני.

רבי נתן אומר שזהו הסוד של החתונה, שהיא כולה ניגונים ושירים. לכן אנו מברכים:

"עוֹד יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו ל"ג, י"א).

הברכה היא שעד מאה ועשרים שנה הם ידברו אחד לשני כמו חתן וכלה. שלא יקרה מצב שאחרי שהתרגלו זה לזו יתחילו לצעוק, אלא שישמרו תמיד על קול של נועם, קול של שקט – קול חתן וקול כלה.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 118

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)