סוד שמחת חתן וכלה: בניין בית המקדש והארת השכינה

שיעור מס' 148 | מוצש"ק פר' קרח, אור לד' תמוז תשנ"ח - שיעור לארגון הצעירים ושבע ברכות בביהמ"ד בעידו הנביא

מאמר מעמיק המבאר את מעלתם העצומה של חתן וכלה, אשר בכוח קדושתם ושמחתם לבנות את בית המקדש ולתקן את העולם. דרך תורות עמוקות של ה'מגלה עמוקות', המהר"ל ורבי נתן מברסלב, מתבאר כיצד החתן מאיר בכלה את אורות השכינה, וכיצד השמחה מסוגלת להביא לגאולה השלמה.

כדי לזכות להביא את בניין בית המקדש, אנו זקוקים לאנשים קדושים וטהורים ששומרים את העיניים. מי יודע, אולי נזכה אפילו עם עשרה אנשים קדושים ששומרים את העיניים ודבוקים בגמרא, שעל ידם ייבנה בית המקדש. עלינו לעשות חשבון נפש, שמא אנחנו מאלה שמעכבים היום את בניין בית המקדש. על חורבן הבית צריכים להתאבל, ובעוד שבועיים יתחילו שלושת השבועות, ימי בין המצרים, בהם תתחיל העבודה של הבכיות. כל אחד צריך לקום בחצות לילה, אפילו לעשר דקות, וממש לחשוב ולהרגיש: "אני מחריב את בית המקדש".

אך אומרת הגמרא במסכת ברכות, שעכשיו התיקון הוא על ידי חתן וכלה. התיקון נעשה על ידי החתנים והכלות הכשרים, הקדושים והטהורים, שרוצים רק את שיא הקדושה ואת שיא הטהרה, ולא מוכנים לוותר על קוצו של יו"ד. כפי שמובא ב'צעטיל קטן' (סעיפים א-ג), אדם צריך להיות מוכן למסור את נפשו על קידוש השם. כל חתן צריך לקבל על עצמו, שבכל פעם שיש לו תענוג גשמי, הוא מיד יחשוב שהוא מוכן למות על קידוש השם, לבטל את כל ההרגשות הגשמיות. בשביל זה באנו לעולם – להילחם ולבטל כל הרגשה גשמית.

החתן נמצא ברקיע שחקים

"אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות... ואם משמחו מה שכרו? אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות" (ברכות ו:).

שמחת חתן וכלה היא ממש מתן תורה. יש לנו שבעה ימים של מתן תורה. כשנכנס חתן, באותו רגע נמחלים כל העוונות של כולם. אלו שבעה ימים שבהם כל העוונות נמחלים, ויש לזה סוד עמוק.

אומר ה'מגלה עמוקות' (אופן צ"ט), שהחתן בכלל לא נמצא כאן בעולם. לנו נדמה שהוא כאן, אבל בשבעת הימי המשתה הוא נמצא ברקיע שנקרא 'שחקים'. מניין זאת? המילה 'חתן' בגימטריה עולה 458 (ח=8, ת=400, ן=50), וזהו בדיוק הגימטריה של המילה 'שחקים' (ש=300, ח=8, ק=100, י=10, ם=40). כמו שירושלים של מעלה בכלל לא נמצאת כאן בעולם, כך גם החתן נמצא ברקיע אחר לגמרי, ברקיע שבו ניתנה התורה.

הוא מוסיף ואומר ש-458 מחנות של אלפי רבבות מלאכים מלווים את החתן כל שבעת הימים. החתן בכלל לא יודע באיזה עולם עליון הוא נמצא. בפרשת וישלח מובא החשבון של מחנות המלאכים: "מחנה אלקים זה... שני אלפים ריבוא מלאכי השרת". מדובר במיליוני מלאכים שמלווים את החתן. כל מחנה כזה הוא כמו ההתגלות שהייתה בהר סיני. ברוך השם שאנו זוכים שכל כך הרבה מלאכים הולכים עם החתן.

לוחות הברית: ימין ושמאל

החתן והכלה הם ממש לוחות הברית. במדרש מובא שהחתן הוא הלוח של ימין והכלה היא הלוח של שמאל. אדם יכול לחשוב: אם החתן הוא צד ימין, הרי שכתוב שם "אנכי ה' אלקיך", "לא יהיה לך אלקים אחרים", "לא תשא". והכלה היא צד שמאל, שבו כתובות מצוות ה'לא תעשה' שבין אדם לחברו: "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב".

מסביר רבי נתן מברסלב יסוד נפלא: הלוחות היו כתובים משני עבריהם. כשמשה רבנו החזיק את הלוחות, הצד שכלפי פנים היה אכן "אנכי ה' אלקיך" בימין ו"לא תרצח" בשמאל. אך מכיוון שהם נכתבו משני הצדדים, הרי שמי שהסתכל מהצד השני ראה את ההיפך.

הכלה קרובה יותר לעולם העשייה, ולכן העבודה שלה מתחילה ב"לא תרצח" – שזה כולל את כל הפרטים של לא לדבר לשון הרע ולא להלבין פנים, ו"לא תגנוב" – לא להונות. אך בצד השני והפנימי שלה, כתוב גם "אנכי ה' אלקיך". לעומתה, האיש דבוק בהשם ובגמרא הקדושה 24 שעות ביממה. בכלל לא שייך אצלו לדבר לשון הרע, כי מה לו ולדיבורים על אחרים? הוא בכלל לא נמצא כאן בעולם. אך מצד שני, אם הוא נופל ל'מוחין דקטנות', הוא צריך לדעת שגם אצלו כתוב "לא תרצח" ו"לא תגנוב".

להאיר בכלה את אורות השכינה

המהר"ל מפראג מסביר מדוע מביאים קורבן תודה בכל שמחה – בחתונה, בברית, בפדיון הבן ובחנוכת הבית. בחתונה, קורבן התודה בא לבטא את הפיכת הכלה לדרגת השכינה הקדושה.

רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, אומר בליקוטי מוהר"ן (תורה י"ז) שכל תפקיד החתן הוא להאיר בכלה את הרכ"ד (224) אורות. המילה 'ואהבת' מורכבת מפעמיים 'אור' (אור בגימטריה 207, פעמיים אור = 414, וזהו הגימטריה של 'ואהבת' - 414). החתן צריך תמיד להאיר בה עוד ועוד אורות. הסיבה שאדם לעיתים לא מוצא את זיווגו, היא משום שהוא עדיין לא יודע כיצד להאיר את הרכ"ד אורות הללו.

האבות הקדושים זכו לכך: שרה אמנו הייתה בחינת השכינה, רבקה הייתה השכינה, וכן רחל ולאה. כל תפקיד החתן הוא להפוך את הכלה שלו לבחינת השכינה הקדושה. על ידי השמחה העצומה של קורבן התודה, החמץ נהפך למצה.

נקבה תסובב גבר: סוד הבית היהודי

הנביא ירמיהו מתנבא על ימות המשיח: "כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר". העבודה שלנו עכשיו, לפני ביאת המשיח, היא שהנקבה תהפוך לדרגת גבר. היום אנו רואים שנשים לומדות ויודעות הלכות.

אך כאן טמונה סכנה וגם הבטחה גדולה. אם האיש הולך באמת לכולל, לומד תורה וחוזר אחרי מעריב – אז אשתו מבוטלת אליו לגמרי מתוך אהבה והערכה. היא תרוץ כל היום להביא לו ולשרת אותו בשמחה. אבל אם הוא מתבטל מהתורה, חז"ל אומרים: "אם התבטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך". אם אתה בטל אפילו שעה אחת, מיד תמצא את עצמך שוטף רצפות, שוטף כלים והולך למכולת.

השם יתברך נתן לאדם גן עדן – ללמוד תורה. אם הוא לא רוצה את הגן עדן הזה ובוחר בגיהינום, הוא הופך להיות עבד לענייני העולם הזה. כל העבודה היא להפוך את האישה לדרגת איש על ידי השמחה האדירה והדבקות בתורה, ואז אין שום אחיזה של דינים בבית.

בכוח השמחה לבנות את המקדש ולהחיות מתים

על ידי השמחה של החתן והכלה לבדה אפשר לבנות את בית המקדש! לא צריך לחכות לבכיות של שלושת השבועות. אפשר לפעול עכשיו, לקפוץ לכל השמחות ולהיות בשמחה בלי הפסק. אם אדם יהיה בשמחה מתמדת שאינה פוסקת אפילו שנייה אחת – ייבנה בית המקדש.

כל הגאולה תלויה רק בשמחה. כל הפסוקים המדברים על הגאולה מלאים בשמחה: "שוש תשיש ותגל העקרה", "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך", "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". השמחה שיש לחתן בשבעת ימי המשתה היא בחינה של לידה מחדש. הוא צריך לאגור את השמחה הזו לכל החיים, כמו שאוגרים חשמל במצברים. בשבוע הזה, כל יום שווה לעשר שנים מחייו, והוא משלים את השמחה לכל שבעים שנותיו.

השמחה היא אחדותו יתברך. בריקוד לא מדברים, רק רוקדים ושמחים. בזמן השמחה אפשר לבטל את כל הגזירות ואפילו להגיע לתחיית המתים. הגמרא מספרת על רבה ורבי זירא שהגיעו לכזו שמחה בפורים, עד שרבה שחט את רבי זירא והחיה אותו בחזרה. זה בא ללמדנו איזה כוח עצום יש לשמחה. לכן נוהגים בחתונות לעשות "ריקוד של תחיית המתים", כי באמת בחתונה, עם כל השמחה, אפשר להחיות מתים.

אומר ה'דגל מחנה אפרים': כל מי שבא ומשתתף בשמחת חתונה, מוחלים לו על כל עוונותיו ולא נשארת בידו שום עבירה. עלינו רק לשמוח, לרקוד, ולהאמין שמתוך השמחה הזו ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

שיעור מס' 148