סוד היונה של נח וגילוי נשמת מלך המשיח בחשוון

שיעור מס' 158 | מוצש"ק פר' בראשית, אור לכ"ח תשרי תשנ"ט - מלוה מלכה לשד"רים בבית הרב בחומה

חודש חשוון טומן בחובו את הכוח להכניע את השטן ולזכות לבניין הבית השלישי, דווקא דרך התגברות על תאוות הממון ודחיית סיפוקים גשמיים. היונה ששלח נח אינה ציפור רגילה, אלא סוד עליון המלווה את נשמות הצדיקים, והיא זו שעתידה להניח את הכתר על ראשו של מלך המשיח.

היונה שנח שלח מהתיבה אינה ציפור רגילה. הזוהר הקדוש מגלה לנו סוד עצום על הפסוק: > "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה". הזוהר שואל: מי זאת היונה הזאת? ומשיב: זוהי יונה הידועה בעולמות העליונים. היא הממונה על כל ריחות גן עדן, והיא זו שממונה על הנשמות. תפקידה להביא את נשמות הצדיקים לעולם וללוות אותן.

כאשר נשמת צדיק יורדת לעולם האפל שלנו, יורדים איתה רבבות מלאכים, שרפים, כרובים וציפורים, והם מלווים אותה עד שהיא מגיעה ממש לעולם העשייה. אותה יונה מצוינת וידועה, היא הממונה על גילוי נשמת מלך המשיח.

סוד חודש חשוון ובניין הבית השלישי

פרשת נח נקראת בחודש מרחשוון. מובא ב"אהבת ישראל" שזהו החודש שבו אנו יכולים לנצח את השטן. המילה "חשוון" עולה בגימטריה 364, בדיוק כמו המילה "השטן" (ש"נ = 350, ח"ו = 14).

מדוע בחרו חז"ל דווקא בשם חשוון, הרי בתורה ובספר מלכים הוא נקרא "חודש בול"? בחודש זה גמר שלמה המלך את בניין בית המקדש הראשון, אך הוא חיכה 11 חודשים עד ל"ירח האיתנים" (תשרי) כדי לעשות את חנוכת המשכן. הוא המתין לספירת הנצח של רחל, שבה תלויים כל הניצחונות, שכן על ידי בית המקדש היו מנצחים את כל העולם.

אולם, חודש חשוון הוא החודש שראוי לבניין הבית השלישי. בחודש זה, בי"א בחשוון, ביום פטירת רחל אמו, נולד בנימין. בנימין זכה שתתעבר בו נשמת המלאך מטטרו"ן, ולכן לא חטא מעולם. כדי להוריד נשמה כזו, יעקב ורחל היו צריכים לעלות לדרגות העליונות ביותר של אדם קדמון. אם נזכה, בחודש זה ייבנה הבית השלישי, כי בו ימוגר השטן לגמרי.

להפוך את המרירות לשמחה

חז"ל הוסיפו לחודש חשוון את הקידומת "מר". המילה "מר" בגימטריה שווה ל"עמלק". כלומר, בחודש מרחשוון אפשר למגר גם את השטן (חשוון) וגם את עמלק (מר).

איך עושים זאת? אותיות "מרחשוון" מרכיבות את המילים "שמח רון". אי אפשר להכניע את עמלק והשטן אלא רק על ידי שירה וריקודים. כאשר אדם שר ורוקד, הוא הופך את כל המרה, את כל המרירות, המחושים והאוננות – הכל נהפך על ידי "שמח רון".

דווקא אז, אומר הזוהר, באה היונה ומתגלית עם נשמתו של משיח בן דוד. רוח הטהרה יורדת דווקא לאלו שנוסעים במדבריות הצחיחים והשוממים, במקומות של נחש, שרף ועקרב וצימאון, ומביאים לשם קדושה.

עלה של זית וסוד הניגונים

כאשר היונה חוזרת אל נח, התורה מספרת: > "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ". שואל הזוהר הקדוש: מה אכפת לנו איזה עלה היא הביאה? אם הייתה מביאה עלי תאנה, אולי זה היה טוב יותר, שהרי עץ הדעת היה מורכב מכל שבעת המינים.

אלא, מסביר הזוהר, עלה זית מרמז לנשמת משיח בן דוד, שהוא משוח בשמן זית, ועליו נאמר: "וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹקִים".

נח עבר ייסורים נוראים במשך 12 חודשים בתוך תיבה סגורה. ה' יכול היה לעשות לו נס ולהשאיר אותו על פסגת הר גבוה, כמו האוורסט, מבלי שיצטרך לסבול את צחנת החיות בתיבה. מדוע נענש כך? נח פגם בסוד החסד, בסוד האריה שבמרכבה, שהוא סוד הניגונים. הוא לא ידע שעם שירים וניגונים אפשר להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. בגלל שלא עשה זאת, הוא נסגר בתיבה שהייתה גרועה מצינוק. אך לאחר שעבר את הגיהינום הזה, הוא כבר היה ראוי להביא את נשמת משיח בן דוד, שהיה אמור להיות בנו הרביעי.

הטעות של נח: דחיית סיפוקים ותאוות ממון

מה מנע מנח להביא את המשיח? הטעות שלו הייתה עם הכרם. מובא בפרקי דרבי אליעזר שנח ראה זמורה נופלת מגן עדן. הוא אמר לעצמו: "זמורה שבאה מגן עדן – ניטע אותה ראשונה".

מסביר הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: דבר של תענוג ותאווה – תמיד יש לדחות לסוף. גם אם יש לך מאכל משובח בסעודת שבת, אל תקפוץ אליו מיד. כל הנאה גשמית, אפילו אם היא נראית כ"זמורה מגן עדן", חייבים לדחות כמה שיותר.

לפני חטא עץ הדעת, הכל היה אמור להיות חיי גן עדן רוחניים. לאחר החטא, נפלנו לאינסוף דברים גשמיים. התאווה הקשה מכולן היא תאוות ממון. רבי נתן מברסלב מסביר שתאוות ממון היא העונש על תאוות ניאוף. בעוד שבתאוות אחרות אדם מתבייש, בתאוות ממון אנשים מתפארים. אדם סופר את המיליארדים שלו ומרגיש שהמזל מאיר לו פנים, מבלי לדעת שזו ה"לילית" שמרדימה אותו למשך 120 שנה, עד שהכל נשרף ואובד.

לנצל את הדרכים לתורה והתעלות

כאשר אדם נוסע בדרכים, עליו להיזהר שלא ליפול לתאוות ממון. המח מורכב מאלפי רבדים, ויש לתפוס שישה שביעיות ממנו בדברי תורה, תפילה, תהילים, שמות הצדיקים וספרי רבי נחמן. אדם שיוצא לדרכים צריך לומר לעצמו: "אני לא חושב על הכסף. גם אם אומרים לי שכסף זה דבר קדוש, אני חושב רק על התורה, רק על איך להחזיר אנשים בתשובה".

כאשר אדם מנצל את זמנו בדרכים ללימוד תורה, הוא חוזר הביתה מואר. כשהוא נכנס לביתו ומתיישב מיד עם ספר תהילים או גמרא, אשתו תראה זאת ותעריך אותו פי כמה וכמה. אדם יכול להביא את אשתו לדרגות עצומות, עד שתהיה בעלת רוח הקודש.

מסופר על ר' חייק'ל שהיה מתערב בענייניו של רבי נחמן. כשנולדה לרבי בת, הוא המתין שלושה שבועות ולא נתן לה שם. ר' חייק'ל לחץ עליו, והרבי הסכים לקרוא לה "חיה". מיד לאחר מכן הגיעה הידיעה שאמו של הרבי, פייגא, נפטרה. אז הבין ר' חייק'ל את טעותו – הרבי המתין כדי לקרוא לבת על שם אמו, שהייתה בגדר נביאה ובעלת רוח הקודש. מכאן אומר הרבי: אדם יכול להביא את אשתו לדרגות עצומות. אם הבעל מתעלה באמת לשם שמים, גם האישה והילדים עולים, וכל הבית מתעלה, כמו שמספרת הגמרא על חנא בר ביסא שנעדר מביתו 12 שנה ללימוד תורה וכשחזר מצא את בנו יושב בבית המדרש.

העטרה על ראשו של מלך המשיח

אם נח לא היה נופל בתאוות הזמורה, הוא היה זוכה להביא את המשיח. היונה שהביאה לו את עלה הזית, הביאה לו למעשה את נשמת משיח בן דוד.

אומר הזוהר הקדוש: אותה יונה של נח, היא זו שעתידה להביא את משיח בן דוד לעתיד לבוא. היא זו שתניח את העטרה על ראשו, בסוד הפסוק: > "תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז".

שני נשרים ייקחו את העטרה ויתנו אותה ליונה, והיא, במקורה, תשים את כתר הפז על ראשו של מלך המשיח. על ידי התגברות על תאוות העולם והפיכת המרירות לשמחה, נזכה שאותה יונה תביא את הגאולה השלמה ותשים את העטרה על ראשו במהרה בימינו, אמן.

שיעור מס' 158