רבי נחמן: סוד התמימות וההליכה אחרי הצדיק בעיניים עצומות
שיעור מס' 330 | *חלק ב' יום ד' פר' צו אור לח' ניסן תשס"ב
מדוע התנגדו ענר ואשכול למצוות ברית המילה, ומה הייתה טעותו של אליעזר עבד אברהם בחיפוש השידוך ליצחק? דרך פירושיהם של ה\
ה' אמר לאברהם אבינו "לך לך מארצך". המדרש רבה מספר שבתחילה, אברהם רצה לקחת לבנו יצחק אישה מבנות ענר, אשכול וממרא. הרי מדובר היה בצדיקים עצומים, אנשים שהלכו איתו למלחמה נגד ארבעת המלכים, מול צבאות של מיליוני חיילים, והלכו אחריו בעיניים עצומות. אברהם חשב לעצמו: וכי יש צדיקים גדולים מאלה? מדוע שאצטרך לחפש שידוך דווקא ממשפחת נחור ותרח בחרן?
ההתנגדות של ענר ואשכול למצוות המילה
ה"שפתי חכמים" מגלה לנו מה באמת קרה עם ענר ואשכול, ומדוע בסופו של דבר אברהם לא לקח מבנותיהם. כאשר ה' ציווה את אברהם על ברית המילה, ענר ואשכול התנגדו.
הם אמרו לו: "אם תמול אנשים, הם יפסיקו לבוא אליך!" הם טענו שאנשים יגידו: "מה אתה מתחיל לחתוך אנשים? תמיד דיברת על כך ש'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'. הסברת שכדאי להתגייר, שפה נעים וטוב, יש אוכל ושתייה, לא גונבים ולא רוצחים". ענר ואשכול טענו שאם אברהם יציב תנאי כזה משונה של חיתוך בבשר, איש לא יסכים להתגייר יותר.
סכנת המילה וההבדל בין שכל לאמונה
מעבר לטענה החברתית, הייתה כאן גם דאגה פיזית. ידוע כיום מבחינה רפואית שהחומר המקריש את הדם נוצר בגוף ומגיע לשיאו בדיוק ביום השמיני ללידה, ולאחר מכן נעלם וחוזר רק בשלב מאוחר יותר. מילה שלא בזמנה עלולה להיות סכנת חיים של ממש, שכן הדם עלול שלא להיקרש.
לכן, ענר ואשכול נבהלו באמת. הם אמרו לאברהם: "השתגעת? אולי חלמת חלום? אתה בטוח שזו נבואה? ה' לא יגיד כזה דבר! ה' הוא טוב ורחמן, הוא רוצה רק שיאכלו וישתו ושיהיו שמחים, הוא לא יגיד לך לחתוך אנשים". הם היו בטוחים שהם צודקים, ושאברהם טועה.
בסופו של דבר, המדרש מספר שענר ואשכול מלו את עצמם רק מתוך לחץ חברתי, כדי לא להיות שונים, ולא מתוך ביטול אמיתי לאברהם אבינו – ולכן הם מתו מיד לאחר מכן. רק ממרא, שנתן לאברהם עצה טובה על המילה, נשאר בחיים.
הספקות של אליעזר והנגיעות האישיות
מכאן עובר ה"חידושי הרי"ם" לשאול על הפסוק שבו אליעזר עבד אברהם מספר למשפחת רבקה על שליחותו:
"וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי"
מדוע המילה "אלי" נכתבה בתורה חסרה, ללא האות וי"ו? מסביר החידושי הרי"ם יסוד נורא: כאשר לאדם יש קושיה על הרב שלו, הוא בטוח שהוא צודק. אליעזר היה בטוח שאברהם טועה. הוא נשלח לחרן לחפש אישה ליצחק, אך בליבו הייתה לו "נגיעה" אישית – הוא רצה שיצחק יתחתן עם בתו שלו.
אליעזר חשב לעצמו: "אני אלך לחרן, אני אחזור ואגיד שלא מצאתי שם אף אחת, ואז אברהם יצטרך לקחת את הבת שלי". הוא לא ידע שאברהם רואה ברוח הקודש. רק לאחר שאליעזר הגיע לבאר וראה את הניסים העצומים – כיצד המים עולים לקראת רבקה והכד קופץ מאליו – הוא הבין ש"מה' יצא הדבר". רק אז, כשהוא מתוודה על טעותו בפני משפחתה, הוא מגלה את מחשבתו הראשונית, ולכן המילה נכתבת חסרה, לרמז על הספק שהיה בו.
מוסר ההשכל: ללכת אחרי הצדיק בתמימות
האדמו"ר מקוצק לומד מכאן מוסר השכל עצום לדורות. אדם בא אל הצדיק כשהוא מלא ב"נגיעות" אישיות. יש לו קושיות, והוא בטוח שהקושיה שלו נכונה ושהרב טועה. הוא שואל את עצמו: "למה הרב עושה ככה? למה הוא נתן לי כזה שידוך? למה הדברים הסתובבו בצורה כזו?".
אדם חושב תמיד שהקושיה שלו היא קושיה נכונה. אבל האמת היא שצריך ללכת אחרי הצדיק בתמימות. ברגע שלאדם יש אמונת חכמים אמיתית, והוא הולך אחרי הרב שלו בתמימות למרות כל הקושיות – הוא יזכה לראות את האמת. אם הוא משליך את השכל שלו ומבטל את דעתו בפני הצדיק, הוא יזכה בסופו של דבר להבין שכל מה שהצדיק עשה היה מדויק ומושלם.
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 330
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם