סוד הצדיק בבחינת לאה וחותם החיים

שיעור מס' 538 | מוצש"ק ג' דחוהמ"ס, ח"י תשרי תשס"ח - יארצייט רביה"ק

מאמר מעמיק על פי תורת האר

נשאלת השאלה: מדוע צריכים לנסוע לאומן? מדוע מביאים ילדים טהורים וזכים, ולכאורה גורמים לביטול תורה של יומיים הלוך ויומיים חזור, זמן שבו יכלו ללמוד? התשובה לכל זה נמצאת בדברי האר"י הקדוש ב"שער הכוונות".

שמונה שעות שינה או ארבעים שעות לימוד?

החתם סופר מסביר על הפסוק:

"יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי"

שהמילה "אז" בגימטריה היא שמונה. הרמב"ם פוסק שאדם צריך לישון שמונה שעות ביממה. אך החתם סופר אומר: "ישנתי אז" – אם אני ישן שמונה שעות, זה רק אחרי שלמדתי ארבעים שעות רצופות ("לי" בגימטריה ארבעים). מותר לישון ארבע שעות אחרי עשרים שעות לימוד, אבל חס ושלום לישון שמונה שעות אחרי שש עשרה שעות ערות.

כולם צדיקים, כולם אהובים, כולם לומדים תורה יום ולילה ולא ישנים. אם כן, מדוע צריכים לנסוע דווקא עד אומן?

שני סוגי צדיקים: בחינת לאה ובחינת רחל

התשובה טמונה בדרוש ה' ליום הכיפורים בספר "שער הכוונות". האר"י הקדוש מסביר שיש שני סוגי צדיקים: יש צדיקים שהם בבחינת לאה, ויש צדיקים שהם בבחינת רחל. ההבדל ביניהם הוא כרחוק שמים וארץ. אמנם כולם אהובים, כולם ברורים, קדושים וטהורים, אך על הצדיקים שהם בבחינת לאה נאמר בגמרא (ראש השנה טז ע"ב):

"צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים"

כבר בלילה הראשון של ראש השנה הם נחתמים. הרמב"ם אומר שבכל דור יש רק צדיק אחד כזה. אין כמה צדיקים בחינת לאה, יש רק צדיק אחד.

נהרות של דמעות

הסוד של לאה היה נסתר מיעקב עד אחרי פטירת רחל. הסוד של הצדיקים הללו הוא "ועיני לאה רכות" – הם רק בוכים ומתחננים. הם לא משיגים שום השגה בלי תפילה ובלי דמעות, בבחינת "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'".

רבנו שואל: מדוע נקראת המסכת בשם "מסכת"? מלשון "שקוי בבכי מסכתי". הצדיקים מוסכים את הלימוד בדמעות. איך הגיעו לחבר את התלמוד הבבלי? על נהרות של דמעות, כפי שנאמר:

"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ"

התלמוד נכתב על ידי התנאים והאמוראים ששפכו נהרות של דמעות, ולכן קטן שבהם היה יכול להחיות מתים. הצדיקים שהם בחינת לאה לא ניגשים לשום דבר ולשום תנועה לפני שהם מורידים נהרות של דמעות.

האר"י מסביר שלא כל צדיק הוא בחינת לאה. חסידות ברסלב אינה חס ושלום כפירה בשום צדיק – אנו מאמינים בכל הצדיקים. אך יש צדיק אחד שהוא בחינת לאה, וזה משהו אחר לגמרי. כל מי שמגיע לצדיק הזה, אומר האר"י הקדוש, נחתם ישר לחיים טובים כבר בלילה הראשון של ראש השנה. כל מי שמגיע לצדיק שכל השגותיו באו על ידי נהרות של דמעות, זוכה להיחתם עמו. כל ספר "ליקוטי מוהר"ן" נכתב מתוך נהרות של דמעות.

להרגיש את צער השכינה

בדרך כלל, אדם לא מסוגל לבכות אם אין לו צרה חלילה, מחלה או קושי בבית. קשה לו להוריד דמעות על צער השכינה. מובא בשם אחד מגדולי הצדיקים שאחרי שסיים לומר תיקון חצות, אמר: "עכשיו צריכים להגיד עוד תיקון חצות על כך שאמרתי את התיקון חצות הקודם בלי לבכות מספיק". וכך אמר שלוש פעמים עד הבוקר. זה נקרא לבכות באמת על צער החורבן ועל צער השכינה.

הצדיק שהוא בחינת לאה מרגיש באמת את צער השכינה, את החורבן ואת הגלות של עם ישראל. רבנו אמר: "אני מרגיש את כל צרות ישראל עוד לפני שנגזרים". הוא סיפר על גזירת חטיפת הילדים (הקנטוניסטים) עשרים וארבע שנים לפני שיצאה לפועל, ואמר שדחה אותה. הצדיק מרגיש את הצרות עוד בשורשן, לפני שהן מתחילות להתעורר.

מדוע אנו זקוקים ליום הכיפורים והושענא רבה?

אם כן, מדוע אנו מאחלים בראש השנה "לשנה טובה תכתב ותחתם", ולא "תכתב ותחתם לאלתר"? הרי הצדיקים והנלווים אליהם מקבלים את החותם מיד ביסוד של לאה!

התשובה היא שאפילו אם נכתבים לחיים טובים, איזה חיים טובים אלו יהיו אם פתאום תהיה גזירה על כלל ישראל? אם יהודים ילכו בשבי? נכון שהצדיק יישאר בחיים, אבל הוא יסבול יחד עם כולם, יצטרך להתחבא במרתף או במערה. לכן, אחרי שזכינו בראש השנה להיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים בזכות ההתכללות בצדיק, אנו צריכים כעת לדאוג לכלל ישראל.

עלינו להתפלל על הבינוניים שנחתמים ביום הכיפורים. וגם זה לא מספיק, כי אנו זקוקים לחותם השלישי בהושענא רבה, שבו אפילו הרשעים נחתמים לחיים טובים. כי אם חלילה תהיה גזירה על הרשעים, כיוון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע, וגם הצדיקים והבינוניים יהיו בכלל הגזירה.

בניין הקומה של רחל ומסירות נפשו של גדליה

האר"י הקדוש מסביר שאחרי שזכינו להיות באומן ולקבל את החותם של לאה בלילה הראשון, אנו צריכים לבנות את הקומה של רחל. לאה מסמלת את הצדיקים הגמורים, ואילו שאר כלל ישראל נקראים "רחל".

בעשרת ימי תשובה אנו בונים את הספירות של רחל יום אחר יום. ביום הראשון בנינו את הכתר, בשני את החוכמה, ובשלישי את הבינה. ביום זה חל צום גדליה, ובו נהרג גדליה בן אחיקם. מדוע? מכיוון שאת הדינים של הכתר והחוכמה ממתיקים על ידי תקיעת שופר, אך ביום השלישי (ג' בתשרי) אין תקיעת שופר, ולכן לא היה מה שימתיק את הדינים.

גדליה בן אחיקם היה גדול הדור, בחינת לאה. את הדינים של עצמו הוא הצליח להמתיק, אך את הדינים של הכלל הוא לא הצליח. צדיק רואה יהודים נהרגים, והוא מוכן למסור את נפשו. ייתכן שגדליה ראה שיש גזירה, והסכים להיות הכפרה של כלל ישראל.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 538

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2