סוד המצווה הקלה: המבחן של אומות העולם לעתיד לבוא

שיעור מס' 60 | ליל ה' פר' חוקת אור לד' תמוז תשנ"ו - שיעור לציבור הרחב בישיבה

המאמר מבאר את סוד המילה 'קהל' והקשר שלה למוחין של רחל ולמצוות אכילת מצה. דרך סוגיית הגמרא על המבחן של אומות העולם לעתיד לבוא, מוסבר מדוע סוכה נחשבת ל'מצווה קלה' מרובת פטורים, ומהו המבחן האמיתי של היושבים בה אל מול שורש נשמות ה'ערב רב'.

הדעת של רחל אמנו נקראת בסוד "קהל". המילה "קהל" מורכבת מאותיות "קלה", כי הם רצו דברים קלים. כאשר קורח טען כלפי משה ואהרן:

"וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז, ג)

הוא בעצם התכוון לומר שהאנשים האלה דעתם קלה, ואין להם את הדעת הגבוהה שלכם. המילה "קהל" (ק', ה', ל') היא אותיות "קלה", והיא עולה בגימטריה למספר 135. זהו בדיוק הערך המספרי של המילה "מצה" (מ', צ', ה'). על ידי אכילת המצה אנו זוכים לקבל את המוחין הללו, הנקראים "המוחין של רחל" או "המוחין של אימא", שהם בבחינת "קלה".

טענת אומות העולם לעתיד לבוא

הדבר מתקשר למה שמבואר במסכת עבודה זרה, על כך שלעתיד לבוא יבואו כל אומות העולם לפני הקדוש ברוך הוא וידרשו שכר. הם יגידו: "אנחנו אהבנו את היהודים, דאגנו להם, עזרנו להם, שלחנו להם תמיכות והצלנו אותם מאושוויץ ומצרות אחרות".

הגמרא מתארת כיצד הם ידרשו לקבל שכר כמו ישראל ויאמרו: "אנחנו רוצים תורה, רוצים מצוות, רוצים להיות כמו היהודים". בתגובה לדרישותיהם, הקדוש ברוך הוא יאמר להם: "אתן לכם מצווה אחת. אם תעמדו במצווה הזאת, תוכלו לקבל עוד מצוות. אבל אם לא תעמדו בה, לא אוכל לתת לכם שום מצווה נוספת".

מדוע סוכה נחשבת למצווה ה"קלה" ביותר?

המצווה שהקדוש ברוך הוא נותן להם היא מצוות סוכה, והגמרא קוראת לה "מצווה קלה". נשאלת השאלה: מדוע דווקא סוכה נחשבת למצווה קלה? הרי גם ציצית היא מצווה קלה לכאורה – לוקחים בגד, שמים בו ארבע ציציות, וזה לוקח אפילו פחות זמן מלבנות סוכה!

ההבדל הוא שבציצית, אדם יכול למצוא תירוצים שונים. בקיץ הוא יאמר שחם לו מדי והוא מזיע, וכשיגיע החורף הוא כבר יטען: "התרגלתי ללכת בלי ציצית חצי שנה, אז אמשיך כך". אלו אינם תירוצים אמיתיים על פי ההלכה, וזה מראה על חוסר רצינות. לעומת זאת, במצוות סוכה ישנם אינסוף פטורים המעוגנים בהלכה עצמה. אדם יכול לומר: "חם לי", "קר לי", "יש יתושים", "יש רעש בחוץ", או "נופלים עליי עלים". על פי ההלכה, "מצטער פטור מן הסוכה", ולכן אדם יכול למצוא מיליון תירוצים בשנייה, וכולם יהיו תקפים הלכתית. משום כך הסוכה נקראת "מצווה קלה" – כי יש לה הכי הרבה פטורים.

שורש הנשמה בענני הכבוד

לצערנו, רבים משתמשים בפטורים הללו ולא יושבים בסוכה. הזוהר הקדוש בפרשת אמור אומר דברים נוקבים על כך: מי שלא יושב בסוכה, אפילו אם הוא נראה הצדיק הכי גדול, זהו סימן שהוא משורש ה"ערב רב".

מדוע? משום שזה מעיד על כך שנשמתו לא ישבה בסוכות במדבר תחת ענני הכבוד, ולכן אין לו שום הרגשה וחיבור למצווה הזו. בגלל חוסר החיבור הפנימי, הוא מוצא כל רגע תירוץ הלכתי חדש – פעם חמסין, פעם יתושים, ופעם רעש.

המבחן הלוהט של הגויים בסוכה

בגלל ריבוי הפטורים הזה, הקדוש ברוך הוא בוחר לתת לאומות העולם דווקא את מצוות סוכה. הוא כביכול אומר: "אני לא רוצה לעשות להם קשה. אתן להם את המצווה שאם רק טיפה לא נעים, או שנכנס זבוב לסוכה – הם כבר יכולים להיפטר ממנה על פי דין".

אך אומות העולם רוצים להוכיח את צדקותם. הם רוצים להראות שגם להם יש מסירות נפש לקיום מצוות. הקדוש ברוך הוא מנסה אותם ומוציא חמה מנרתיקה, דווקא בתקופת תמוז הלוהטת. נהיה שרב כבד וחמסין של חמישים מעלות חום. למרות זאת, הגויים מחליטים שהם יקיימו את המצווה במסירות נפש. גם אם יישרפו מחום ואנשים ימותו ברחובות, לא אכפת להם – הם מחליטים שלא לצאת מהסוכה.

חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 60

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי)