סוד מסירות הנפש: כיצד נשמות הקדושים מורידות תורה לעולם
שיעור מס' 96 | בוקר יום ב' פר' מטות מסעי, כ"ג תמוז תשנ"ז - בישיבה בעיר העתיקה
משה רבנו ויתר על חייו ועל גילוי תורה חדשה כדי לנקום את נקמת ישראל ממדיין. הזוהר הקדוש מגלה כי נשמות הרוגי המלכות, בדומה לבארה של מרים, הן הצינור שדרכו יורדים חידושי התורה והדעת לעולם, ורק כאשר דמם נגאל - מתגלית תורה חדשה המקרבת את בניין בית המקדש.
גדולתה של נקמת דם ישראל
הדבר הגדול ביותר, יותר מלהרביץ תורה ויותר מכל הדברים בעולם, הוא לנקום את נקמת עם ישראל ולגאול את הדם השפוך. כאשר הקדוש ברוך הוא ציווה את משה רבנו על מלחמת מדין, הוא אמר לו:
"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ"
אומר המדרש, שמשה רבנו היה יכול לחיות עוד שנים רבות. הכתוב תלה את מיתתו בנקמה של מדין, ואם היה מעכב את הנקמה – היה מאריך ימים. אך משה הבין שהכוונה האמיתית היא שעדיף ללכת מן העולם ולגאול את חרפת ישראל, מאשר להמשיך לחיות. לגאול את הדם של עם ישראל זה חשוב יותר מהחיים של משה, ויותר חשוב מהתורות החדשות שהוא עתיד ללמד אותם.
נחת הרוח האמיתית של הבורא
משה רבנו אמר בליבו: באמת הנקמה הזו גדולה יותר מן החיים שלי, ולכן אני מוכן מיד לעשות את המצווה הזאת. ולכאורה יש לשאול: וכי יש דבר גדול יותר מהחיים של משה? הרי משה מוריד לנו בכל יום תורה חדשה מן השמיים, עולה ממדרגה למדרגה, ובכל יום התורה שלו נעשית גבוהה ועמוקה יותר!
אך הקדוש ברוך הוא אמר למשה: אם אתה רוצה לעשות לי נחת רוח אמיתית, הנחת רוח הזו היא לנקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים. זה עושה לי יותר נחת רוח מהחיים שלך. מיד קם משה רבנו ואמר: וכי בשביל שאחיה אעכב את נקמת מדין?
כל העבודה שמשה רבנו היה יכול לעבוד עוד מאה או מאתיים שנה, אינה נחשבת כנגד הדקה הזו שבה נקם את נקמת ישראל. שום אריכות ימים לא תדמה לרגע שבו נוקמים את נקמת ישראל, מרגישים את הצער של האומה ואת כאב הדורות שיכלו לצאת מאותם אלו שקיפדו את חייהם באמצע. הדבר הראשון במעלה הוא לגאול את הדם ולנקום מאלה שגרמו לכך.
בארה של מרים וסוד השגת האלוקות
הזוהר הקדוש (דף ק"ז) מסביר את העומק של הדברים. הנשמות הללו, שהלכו על קידוש השם, הן אלו שכל עם ישראל חי בזכותן ויונק מהן. למעשה, הנשמות הללו משפיעות את כל הרוחניות לעולם, ממש כמו בארה של מרים.
על ידי המרירות והמסירות של מרים, היא הייתה משפיעה את כל חידושי התורה ואת כל השגות האלוקות לעם ישראל. ברגע שמרים נסתלקה מן העולם, נעלמו גם השגות האלוקות. לכן, אדם צריך בכל יום לחפש את בארה של מרים, להיות קשור אליה ולדעת שהכל בזכותה. כל חידושי התורה שמתגלים עד סוף כל הדורות, באים בזכות בארה של מרים.
זהו גם הסוד של ימת הכנרת, שבה גנוזה בארה של מרים. רבי חיים ויטאל שתה מבארה של מרים, ומה שהוא קלט בשנה וחצי, לא מצליחים להבין כבר ארבע מאות שנה.
נשמות "הבראשית" ועיכוב חידושי התורה
הנשמות הקדושות שמסרו את נפשן נקראות נשמות "הבראשית". נשמות אלו אינן מוכנות להיכנס לגן עדן עד שיגאלו את דמן, עד שאותם מרצחים ושולחיהם ייעקרו מן העולם.
הנשמות הללו הן הצינור שמשפיע את כל חידושי התורה. כשם שמשה רבנו היה צריך את מרים כדי להשפיע דרכה את החידושים שלו, כך משה רבנו משפיע את כל החידושים שלו דרך הנשמות הללו שמוסרות נפשן על קידוש השם. דרכן יורדים כל חידושי התורה לעולם.
כל עוד הנשמות הללו מסרבות להיכנס לגן עדן בגלל שדמן טרם נגאל, גם משה רבנו לא יכול להוריד חידושי תורה. התורה שלו חייבת לעבור דרך מרים ודרך אלו שמתים על קידוש השם.
גאולת הדעת ובניין בית המקדש
העולם כולו עומד רק בשביל אותם צדיקים, נשמות "הבראשית" שהן בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", כמו רבי עקיבא וחבריו שמסרו את נפשם. כשאנחנו רואים כיצד אנו שורדים למרות כל מה שעובר עלינו, זה רק בזכות אותן נשמות טהורות וקדושות שהולכות על קידוש השם מחדש, שעליהן עומד העולם.
לכן מסביר הזוהר הקדוש, שכאשר רואים אסון נורא, כשם שמתפללים שיותר לא יהיו אסונות כאלה, כך צריכים להתפלל את התפילה של נקמת ה':
"אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ"
מתוך הנקמה הזו נמשכת הדעת האמיתית לכל הדורות. משה רבנו משפיע את הדעת דרך הנשמות הללו, והוא אינו יכול להשפיע אותה עד שהן מגיעות לשורשן ולמקום מנוחתן. כאשר הן מגיעות למנוחתן – אז מתרחשת גאולת הדעת. אז מתגלית תורה חדשה, וכל אחד מקבל את העצות והדרכים החדשות שעל ידן ייבנה בית המקדש, במהרה בימינו אמן.
חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 96
כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)