סוד מסירות הנפש: מאסתר המלכה ועד בעלי התשובה

שיעור מס' 195 | * יום ד' פר' נשא, אור לה' סיון תשנ"ט - שיעור בישיבת 'משיבת נפש'

כיצד מסירות הנפש של אסתר המלכה מתקשרת לקבלת התורה בהר סיני? מאמר מעמיק על סוד הבחירה החופשית, המשל על עובד מכרות הפחם, וכוחם העצום של בעלי התשובה שממתיקים את כל הדינים מעל עם ישראל.

אסתר המלכה נכנסת אל המלך אחשוורוש במסירות נפש עצומה. המלך אינו מבין את פשר התנהגותה: מה היא רוצה? אולי היא מבקשת להוריד מישהו מעמוד התלייה ברגע האחרון? הרי אדם אינו מסכן את חייו והולך להתאבד אלא אם כן מדובר בהצלת חיים דחופה. אחשוורוש ממתין שתבקש להציל קרוב משפחה, אך היא מסכנת את חייה דווקא בשביל המן? המלך יוצא מדעתו, אינו יודע את מי לתלות קודם, ואף שוקל לתלות את שניהם יחד מרוב חוצפתה.

חלומות הבלהה של אחשוורוש

באותו לילה, נדדה שנת המלך. הוא סובל מחלומות בלהה וסיוטים שבהם הוא רואה את המן עומד מעליו עם חרב. בדיוק כשהוא מתעורר בבהלה מהסיוט, הוא שומע רשרוש ולחש בחצר מתחת לחלונו. הוא שואל מי שם, ומתברר שזהו המן. המן מעולם לא הגיע באמצע הלילה. אפילו אשתו זרש אמרה לו להמתין לבוקר, אך להמן אין סבלנות; הוא ממהר בחצות הלילה כדי לבקש אישור לתלות את מרדכי. המלך, שעדיין נתון תחת השפעת הסיוט, בטוח שהמן מטפס על סולם כדי לכרות את ראשו.

מתוך הפחד, המלך ממהר להכניס את המן ושואל אותו: "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?". המן, שבטוח שהמלך מתכוון אליו, מציע לתת לאותו אדם את לבוש המלך, את סוסו ואת כתר המלכות. כשאחשוורוש שומע את המילה "כתר", הוא כמעט נופל ממיטתו מרוב חלחלה. זה מאמת את כל פחדיו – המן אכן רוצה את המלכות! המלך אחוז אימה במשך שעות ארוכות, וכאשר מגיע זמן המשתה השני, הוא מרגיש חשוף לחלוטין, ללא שומרי ראש, יושב מול השונא הכי גדול שלו שרוצה לקחת את כתרו.

מתוך החרדה הזו, פונה אחשוורוש לאסתר ודורש לדעת את האמת: "בשביל מה באת? האם בשביל עוד כוס משקה סיכנת את חייך?". אז אסתר חושפת את האמת המרה:

"כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד".

היא מסבירה שאילו היו נמכרים לעבדים במכרות פחם, הייתה מחרישה, אך מדובר בהשמדה מוחלטת. המלך הטיפש והשיכור, שרק שלושה ימים קודם לכן חתם על הגזירה ונתן להמן את טבעתו, מתרתח ושואל מי עשה זאת. הוא מנותק לגמרי, ללא שום זיכרון או קשר בין מעשיו אתמול להיום.

סוד ההסתר והבחירה בהר סיני

אסתר חוששת לגלות את מוצאה, אך היא אינה יודעת שהקדוש ברוך הוא כבר מכין את כל הנסים. ברגע שאדם נולד ובא לעולם, השם כבר מכין לו את כל שרשרת הנסים והנפלאות. אך כדי לזכות לכך, האדם נדרש למסירות נפש. זהו סוד ההסתר, וזהו גם הסוד של קבלת התורה, המחבר בין פורים לחג השבועות ולמגילת רות.

במתן תורה, נאמר שהקדוש ברוך הוא "כפה עליהם הר כגיגית". נשאלת השאלה: היכן הייתה הבחירה החופשית של עם ישראל? תארו לעצמכם אדם שעובד בעבודת פרך במכרות פחם, סוחב אבנים בחושך, פצוע ושרוט. פתאום מוציאים אותו משם ומכניסים אותו למלון מפואר – ענני כבוד, עמוד אש, בארה של מרים מלאה באבנים טובות ומרגליות, ולחם מן השמיים. אומרים לו: "תקבל את כל המעדנים שבעולם, רק אל תדליק חשמל בשבת ותאכל כשר".

איזה אדם שפוי יוותר על שפע כזה? כל אדם היה מסכים מיד, העיקר לזכות במנוחה ובטוב. משום כך, התעורר קטרוג נורא על עם ישראל במתן תורה: הרי הוציאו אותם משיא החושך לשיא האור, ולכן קבלת התורה שלהם לא נחשבת לבחירה אמיתית. הקטרוג הזה נמשך עד חג הפורים, אז "קיימו וקיבלו" מרצון.

כוחם של בעלי התשובה

כדי להמתיק את הדינים של מתן תורה, אנו קוראים את מגילת רות. רות המואביה הגיעה ממרחקים, ויתרה על ארמון המלכות, על יהלומים ומרגליות, ובחרה לחיות בעוני מרוד, לישון בבקתה דולפת וללקט שיבולים בשדה – הכול למען התורה.

רות מסמלת את כל עם ישראל, ובפרט את בעלי התשובה. בעלי התשובה הם אלו שמורידים את כל הגזירות מעם ישראל. כאשר יש טענה שיהודים שומרים תורה רק בגלל הרגל מאבותיהם, באים בעלי התשובה ומוכיחים את ההיפך. הם עוזבים קריירות, כסף, מעמד ונוחות, ומוכנים לחיות בעוני ובדוחק, לעיתים בניתוק ממשפחתם, רק בשביל כבוד השם.

בעלי התשובה זכו לשמוע את עשרת הדיברות ולראות מראות אלוקים פנים מול פנים, כי אחרת אי אפשר לעזוב תאוות כאלה ולעשות תשובה אמיתית. הם משליכים את הכול מאחורי גוום, ממש כפי שרות השליכה את ארמון המלכות והלכה יחפה לשדה מואב.

זהו הסוד המשותף לחג השבועות ולפורים. אסתר המלכה פעלה מתוך מסירות נפש של > "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי", ובזכותה נתלה המן וקיבלנו את התורה מחדש מאהבה. בעלי התשובה מוכיחים בכל יום את אותה מסירות נפש של "כאשר אבדתי אבדתי". בזכותם עומד כל עם ישראל, ובזכות מסירות הנפש הזו נזכה לגאולה השלמה ולראות את מתן תורה פנים מול פנים.

חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 195

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4