סוד השלום בימות המשיח וגילוי תורה דעתיקא סתימאה
שיעור מס' 267 | *המשך יום ד' פר' נח אור לד' חשוון תשס"א
מאמר מעמיק המבאר את מחלוקת חז\
האם כלי הנשק יתבטלו בימות המשיח?
הגמרא דנה בשאלה האם כלי נשק ייחשבו לתכשיט בימות המשיח או שמא יתבטלו מן העולם. חכמים אומרים שהם בטלים לימות המשיח, לפי שאינם צריכים, שנאמר: "לא ישא גוי אל גוי חרב". אם אין מלחמות, כלי הנשק אינם נחשבים לנוי. כלי נשק הם נוי רק כאשר יש מלחמות ומנצחים בהן, ואז מתגאים בהם. אך לעתיד לבוא, כדברי אביי, כלי הנשק יהיו כמו "שרגא בטיהרא" – נר בצהריים שאין בו שום צורך.
לעומת זאת, ישנה שיטה הפוכה לגמרי בגמרא, שיטתו של שמואל. שמואל חולק על התפיסה שבימות המשיח יתבטלו המלחמות מיד עם בואו.
עבודתו של מלך המשיח: תיווך בין העמים
שיטתו של שמואל קובעת:
"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד".
כלומר, על עם ישראל אמנם לא יהיה שעבוד, והעמים ידעו שאסור לגעת בהם, אך בעולם עצמו עדיין יתחוללו אינסוף מלחמות. דבר זה נרמז בפסוק: "ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצומים". מלך המשיח יצטרך לתווך בין העמים, ותהיה לו עבודה קשה מאוד.
הוא יצטרך לנסוע ממדינה למדינה, מעם לעם, עד קצה העולם, כדי לפשר ביניהם ולהרגיע אותם. הוא ישכנע אותם להפסיק להילחם על שטחים ויסביר להם שהעיקר הוא למנוע שפיכות דמים. ייקחו עוד שנים רבות עד שיתקיים הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
מול שמואל עומדת שיטת רבי חייא בר אבא, האומר:
"כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – עין לא ראתה אלוקים זולתך".
לפי רבי חייא בר אבא, מיד כשיבוא מלך המשיח יתקיים "וגר זאב עם כבש" ולא יהיו עוד מלחמות כלל. אך לפי שמואל, נבואה זו תתקיים רק לאחר שנים רבות.
פסיקת הרמב"ם: עולם כמנהגו נוהג
הרמב"ם פוסק להלכה כשיטת שמואל, ועומד בתוקף על כך שלא נחכה לחידושים בטבע הבריאה עם בוא המשיח:
"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבוטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג".
הרמב"ם מסביר שהפסוק "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" הוא "משל וחידה". המשמעות היא שאומות העולם, המשולות לזאב ונמר, יפסיקו לגזול ולשדוד את ישראל ויחזרו לדת האמת.
אולם, בעצם השימוש במילים "משל וחידה", הרמב"ם רומז למשמעות עמוקה יותר. אם זה היה רק "משל", המשמעות הייתה ברורה – שהטבע לא ישתנה. אך ברגע שהוא מוסיף שזו "חידה", הוא בעצם אומר שרק בימות המשיח נדע באמת מה היה משל ומה יתקיים כפשוטו.
ארץ ישראל מול שאר אומות העולם
הראב"ד משיג על הרמב"ם וטוען שהדברים צריכים להתקיים כפשוטם, שהרי כתוב בתורה: "והשבתי חיה רעה מן הארץ".
הרדב"ז מיישב את המחלוקת ומסביר חילוק נפלא: בארץ ישראל הדברים יתקיימו כפשוטם. בארץ ישראל תהיה דעה שלמה, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", והגויים יבינו שעם ישראל הוא עם סגולה המורם מכל העמים, שלו מסורים כל סודות העולם. לכן בארץ ישראל יתקיים "והשבתי חיה רעה מן הארץ" כפשוטו, ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. אך בשאר ארצות העולם, עולם כמנהגו נוהג, ושם עדיין יהיו מלחמות והפסוקים יתפרשו בדרך משל.
כוחה של תורה דעתיקא סתימאה
המסקנה העולה מדברי רבנו היא שרק על ידי גילוי "תורה דעתיקא סתימאה" יושג השלום המופלא בעולם. גם כשיבוא מלך המשיח, כדי להביא שלום אמיתי הוא יצטרך לגלות את התורה העליונה הזו. כאשר אומות העולם ישמעו תורות כאלה ודברים נפלאים כל כך, רק אז דעתם תירגע ותיפסק שפיכות הדמים, כי אין דבר אחר שיוכל להרגיע את הדמים שלהם.
כדי לזכות לבניין בית המקדש ולשלום הנפלא הזה, עלינו להתנתק מהבלי העולם. לא לשמוע חדשות, לא לפתוח רדיו, אלא רק להרגיש את הצער של כל משפחה שכולה ושל כל יהודי שנהרג. מתוך ההשתתפות בצער הזה וההתנתקות מהרעש החיצוני, נזכה שיבוא מלך המשיח ויבנה בית המקדש במהרה בימינו כהרף עין, אמן.
חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 267
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם